מצודות על ירמיהו ו ד
<< | מצודות על ירמיהו • פרק ו' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצׇּהֳרָ֑יִם א֥וֹי לָ֙נוּ֙ כִּֽי־פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃
מצודת ציון
"קדשו" - ענין הזמנה כמו הקדיש קרואיו (צפניה א)
"קומו" - הוא ענין זרוז
"בצהרים" - הוא חצי היום
"פנה" - ענין סבוב
"צללי" - מלשון צל
מצודת דוד
"כי ינטו צללי ערב" - הצל של ערב נטה כי כאשר קרבה השמש לבית מערבו לשקוע ינטו הצללים למרחוק ויתארכו ביותר והוא כפל ענין במ"ש
"אוי לנו כי פנה היום" - וכאשר לא יכבשו העיר ביומו ועל כי יהיה רב חפצם לשחת העיר יתאוננו לומר אוי כי פנה היום ועדיין לא לכדנו העיר
"קדשו" - יזרזו אלו לאלו ויאמרו הזמינו עליה מלחמה קומו ונעלה עליה בצהרים והיא העת המוכן ביותר למלחמה