מצודות על זכריה יא טז
<< | מצודות על זכריה • פרק י"א • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י הִנֵּֽה־אָנֹכִי֩ מֵקִ֨ים רֹעֶ֜ה בָּאָ֗רֶץ הַנִּכְחָד֤וֹת לֹֽא־יִפְקֹד֙ הַנַּ֣עַר לֹֽא־יְבַקֵּ֔שׁ וְהַנִּשְׁבֶּ֖רֶת לֹ֣א יְרַפֵּ֑א הַנִּצָּבָה֙ לֹ֣א יְכַלְכֵּ֔ל וּבְשַׂ֤ר הַבְּרִיאָה֙ יֹאכַ֔ל וּפַרְסֵיהֶ֖ן יְפָרֵֽק׃
מצודת ציון
"לא יפקוד" - לא יזכור
"הנער" - ר"ל הטלה הרך
"הנצבה" - ענין עמידה
"יכלכל" - ענין ספוק הצורך כמו ויכלכל יוסף (בראשית מז)
"הבריאה" - השמנה כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג')
"ופרסיהן" - הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו פרסות סוסיו (ישעיהו ה')
"יפרק" - ענין שבירה כמו פרק מלאה (נחום ג')
מצודת דוד
"ופרסיהן יפרק" - במקלו ישבר פרסיהן ולא יוכלו ללכת ר"ל לא יחזק הנכשלים ותשושי הכח ואת העשירים ישחית וירדה בם בפרך
"ובשר הבריאה" - את השמנה יהרוג ויאכל בשרה
"הנצבה" - החולה העומדת במקומה ולא תזוז ממקומה לבקש מרעה לא יכלכל אותה במקומה
"הנער" - הטלה הרך בימים ההולכת לאט ונשארת באחורי העדר לא יבקש אותה אנה נשארה
"הנכחדות וגו'" - המוסרות מן העדר ללכת דרך תועה לא יזכור בהם להשיבם אל העדר
"כי הנה אנכי מקים" - ר"ל זה יהיה לרמז שאעמיד רשע בארץ ועל מלכות בית הורדוס יאמר