מצודות על זכריה יא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על זכריהפרק י"א • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י"א, ט':

וָאֹמַ֕ר לֹ֥א אֶרְעֶ֖ה אֶתְכֶ֑ם הַמֵּתָ֣ה תָמ֗וּת וְהַנִּכְחֶ֙דֶת֙ תִּכָּחֵ֔ד וְהַ֨נִּשְׁאָר֔וֹת תֹּאכַ֕לְנָה אִשָּׁ֖ה אֶת־בְּשַׂ֥ר רְעוּתָֽהּ׃


 

מצודת דוד

"המתה תמות" - כאומר יהיה מה שיהיה מי שתמות מהן תמות ומי שתהיה מוסרת מן העדר ללכת תועה תהיה מוסרת ותלך תועה והנשארות במקומן תאכלנה אחת בשר חברתה ולא אחשוש בדבר ובא לרמז שכן אמר המקום ב"ה שיסיר השגחתו מהם

"ואומר" - אמרתי לבעלי הצאן לא ארעה עוד צאן מרעיתכם 

מצודת ציון

"והנכחדת" - הסרה מן העדר

"אשה" - ר"ל אחת וכן אשה אל אחותה (שמות כ"ו)

"רעותה" - חברתה