מפרשי רש"י על שמות כו טו
| מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ו • פסוק ט"ו |
• א • ה • יג • טו • יז • כד • כו • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃
רש"י
"ועשית את הקרשים" - הל"ל ועשית קרשים כמו שנאמר בכל דבר ודבר מהו הקרשים מאותן העומדין ומיוחדין לכך יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר מעצי שטים ראו שיהיו מזומנים בידכם הוא שיסד הפייטן בפיוט שלו טס מטע מזורזים קורות בתינו ארזים שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקודם לכן
"עצי שטים עומדים" - אישטנבי"ש (בלע"ז אויפרעכט שטעהנד) שיהא אורך הקרשים זקוף למעלה בקירות המשכן ולא תעשה הכתלים בקרשים שוכבים להיות רוחב הקרשים לגובה הכתלים קרש על קרש
רש"י מנוקד ומעוצב
וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים – הָיָה לוֹ לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ קְרָשִׁים", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל דָּבָר וְדָבָר; מַהוּ הַקְּרָשִׁים? מֵאוֹתָן הָעוֹמְדִין וּמְיֻחָדִין לְכָךְ. יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע אֲרָזִים בְּמִצְרַיִם, וּכְשֶׁמֵּת – צִוָּה לְבָנָיו לְהַעֲלוֹתָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְאָמַר לָהֶם שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אוֹתָן לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר מֵעֲצֵי שִׁטִּים, רְאוּ שֶׁיִּהְיוּ מְזֻמָּנִים בְּיֶדְכֶם. הוּא שֶׁיָּסַד הַבַּבְלִי[1] בַּפִּיּוּט שֶׁלּוֹ: "טָס מַטָּע מְזֹרָזִים, קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים"; שֶׁנִּזְדָּרְזוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים בְּיָדָם מִקֹּדֶם לָכֵן.
עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים – אישטנטיבי"ש [estantives = עומדות, ערוכות בעמידה[2]] בְּלַעַז, שֶׁיְּהָא אֹרֶךְ הַקְּרָשִׁים זָקוּף לְמַעְלָה בְּקִירוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא תַעֲשֶׂה הַכְּתָלִים בִּקְרָשִׁים שׁוֹכְבִים, לִהְיוֹת רֹחַב הַקְּרָשִׁים לְגֹבַהּ הַכְּתָלִים קֶרֶשׁ עַל קֶרֶשׁ.
מפרשי רש"י
פירש"י טס מטע מזורזים קורת בתינו - בפיוט ביוצר של יום ראשון של פסח, ופירוש טס כלומר הקול פורח.
וי"מ 'טס' בל״א בְּרֶעט [קרש] 'מטע' למטע אהל מועד, 'מזורזים' שנזדרזו במצות יעקב להיות מוכנים בידם כדי לעשות 'בתינו ארזים':
- ^ רבי שלמה ב"ר יהודה הבבלי, ביוצר ליום א' של פסח.
- ^ צורת הנקבה, כפי הנראה, בהתאם לתרגום הצרפתי של "קרשים" planches.