מפרשי רש"י על שמות ז יט
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק ז' • פסוק י"ט |
• א • ב • ג • ד • ט • יב • יד • טז • יח • יט • כב • כג • כה • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כׇּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃
רש"י
"אמור אל אהרן" - לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה על ידי אהרן
"נהרותם" - הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו
"יאוריהם" - הם בריכות הנגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות
"אגמיהם" - קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין אלא עומדין במקום אחד וקורין לו אשטנ"ק
"בכל ארץ מצרים" - אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים
"ובעצים ובאבנים" - מים שבכלי עץ ובכלי אבן
רש"י מנוקד ומעוצב
אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן – לְפִי שֶׁהֵגֵן הַיְּאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךְ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָךְ לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בַּדָּם וְלֹא בַּצְּפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (שמ"ר י,ד).
נַהֲרֹתָם – הַם הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים, כְּעֵין נְהָרוֹת שֶׁלָּנוּ.
יְאֹרֵיהֶם – הַם בְּרֵכוֹת נִגָּרִים הָעֲשׂוּיוֹת בִּידֵי אָדָם מִשְּׂפַת הַנָּהָר לַשָּׂדוֹת, וְנִילוּס מֵימָיו מִתְבָּרְכִים, וְעוֹלֶה דֶּרֶךְ הַיְּאוֹרִים וּמַשְׁקֶה הַשָּׂדוֹת.
אֲגַמֵּיהֶם – קְבוּצַת מַיִם שֶׁאֵינָן נוֹבְעִין וְאֵינָן מוֹשְׁכִין, אֶלָּא עוֹמְדִין בְּמָקוֹם אֶחָד, וְקוֹרִין לוֹ אשטנ"ק [estanc = אגם].
בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם – אַף בַּמֶּרְחֲצָאוֹת וּבָאַמְבַּטֵּאוֹת שֶׁבַּבָּתִּים.
וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים – מַיִם שֶׁבִּכְלֵי עֵץ וּבִכְלֵי אֶבֶן.
מפרשי רש"י
[יב] לפי שהגין וכו'. ללמדך דרך ארץ, בירא דשתית מיניה אל תשדי ביה קלא (בבא קמא דף צב:), לפיכך אין ראוי להיות נלקה על ידו: