מפרשי רש"י על שמות ז יד
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ז' • פסוק י"ד |
• א • ב • ג • ד • ט • יב • יד • טז • יח • יט • כב • כג • כה • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃
רש"י
"כבד" - תרגומו יקיר ולא אתיקר מפני שהוא שם דבר כמו (שמות יח) כי כבד ממך הדבר
רש"י מנוקד ומעוצב
כָּבֵד – תַּרְגּוּמוֹ "יַקִּיר" וְלֹא "אֶתְיַקַּר" (אונקלוס)[1], מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ "כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר" (שמות יח,יח).
מפרשי רש"י
[ח] מפני שהוא שם דבר ולא פועל עבר. על משקל "כי זקן יצחק" (בראשית כ"ז, א'), "כי חפץ בבת יעקב" (שם לד, יט), ואז היה תרגומו 'אתיקר', שפירושו נעשה כבד כבר, אלא 'יקר' הוא שם דבר, והוא כמו "כי כבד ממך הדבר" (להלן יח, יח), שהוא שם דבר. ומה שהכריח את התרגום לפרשו שם דבר ולא פעל עבר, שאין לומר ש"כבד לב פרעה" כבר "מאן לשלח העם" ולכך "לך אל פרעה" (פסוק טו), דשמא אף על גב שכבר היה חזק לב פרעה - עתה אינו חזק:
[ט] ואינו צריך לנקביו. ואם תאמר הרי בודאי אין דרך המלך ביחידי, ובודאי עבדיו הלכו עמו ויהיו רואים עשיית צרכיו, ויש לומר שהיאור הוא יראתם (רש"י פסוק יז), ואמר שיש לו דברים עמו ביחידי במקום מיוחד, כדכתיב גבי משה (דברים ה', כ"ח) "ואתה פה עמוד עמדי", כי יש לו לבדו להיות שם. ולשון שמות רבה (ט, ח) 'לפי שאותו רשע היה משתבח שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו, לפיכך היה יוצא בבוקר'. יש בכאן חלוק גדול מדברי רש"י, שרש"י אמר שאין צריך לנקביו כלל, ואילו שם אמרו 'לפיכך יוצא בבוקר', וזה יש לפרש כי 'אינו יוצא לנקביו' רוצה לומר שאינו יוצא תמיד לנקביו כדרך בני אדם, שאמר שיש בו ענין אלקים, כך היה אומר, ולפיכך היה יוצא בבוקר כדי שיהיה נקי כל היום, כי על ידי הליכתו בבוקר אל היאור דבר זה גרם לפנות כל צרכו ויהיה נקי כל היום, שזה דרך הנפנה בבוקר על ידי הליכת דרך מה:
- ^ אונקלוס תרגם כאן "אתיקר", ובשמות יח,יח "יקיר".