מפרשי רש"י על שמות ה יד
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק ה' • פסוק י"ד |
• א • ד • ו • ז • ט • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חׇקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־תְּמ֖וֹל גַּם־הַיּֽוֹם׃
רש"י
"ויכו שוטרי בני ישראל" - אשר שמו נוגשי פרעה אותם לשוטרים עליהם לאמר מדוע וגו' למה ויכו שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם גם תמול גם היום חק הקצוב עליכם ללבון כתמול השלישי שהוא יום שלפני אתמול והוא הי' בהיות התבן נתן להם
"ויכו" - לשון ויופעלו הוכו מיד אחרים הנוגשים הכום
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הַשּׁוֹטְרִים יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ, וְחָסִים עַל חַבְרֵיהֶם מִלְּדָחֳקָם; וּכְשֶׁהָיוּ מַשְׁלִימִים הַלְּבֵנִים לַנּוֹגְשִׂים, שֶׁהֵם מִצְרִיִּים, וְהָיָה חָסֵר מִן הַסְּכוּם, הָיוּ מַלְקִין אוֹתָם עַל שֶׁלֹּא דָּחֲקוּ אֶת עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. לְפִיכָךְ זָכוּ אוֹתָם שׁוֹטְרִים לִהְיוֹת סַנְהֶדְרִין, וְנֶאֱצָל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְהוּשַׁם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ" – מֵאוֹתָן שֶׁיָּדַעְתָּ הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ בְּמִצְרַיִם, "כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו".
וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ נוֹגְשֵׂי פַרְעֹה – אוֹתָם לְשׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם, לֵאמֹר מַדּוּעַ וְגוֹ'. לָמָּה וַיֻּכּוּ? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם: מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם חֹק הַקָּצוּב עֲלֵיכֶם לִלְבֹּן [כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם], כִּתְמוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁלִּפְנֵי אֶתְמוֹל? וְהוּא הָיָה בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם.
וַיֻּכּוּ – לְשׁוֹן וַיֻּפְעֲלוּ, הֻכּוּ מִיַּד אֲחֵרִים; הַנּוֹגְשִׂים הִכּוּם.
מפרשי רש"י
לאמר מדוע כו' למה ויוכו שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם - הוצרך לפרש פה מלת לאמר מפני שכל, לאמר ואמירה הבאים אחר דבור הן ביאור הדבור הכללי על הפרטות כמו וידבר לאמר, דבר ואמרת. אבל כשלא יבואו אחר דבור דרשו בם רז"ל איני זז מכאן עד שתאמר לי אם אתה עושה רצוני, ופה שאי אפשר לפרשו כן הוכרח לפרש למה ויוכו שהיו אומרים כו׳:
חק הקצוב עליכם עלבון - לא החוק שיש להם מצד עצמם, אלא החוק הקצוב עליהם מן המלכות:
כתמול השלישי שהוא יום שלפני אתמול - לא אתמול ממש דאם כן קשיא גם תמול:
ויוכו לשון ויופעלו, הוכו מיד אחרים, הנוגשים הכום - . הוצרך לפרש זה פה אחר מה שפירש לעיל למה ויוכו כו', מפני שהטעם של מדוע לא כליתם כו' הוא טעם המכים למה הכום, מפני שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם כו', לא טעם המוכים כי טעם המוכים מפני שלא כלו חקם ללבון כו' לא מדוע לא כליתם חקכם שהם דברי המכים לפיכך הוצרך לפרש שמלת ויוכו הוא לשון ויופעלו שהוא מיד אחרים ובאמרו למה ויוכו הוא כאילו אמר למה הכום:
[ט] למה ויוכו שהיו אומרים מדוע וכו'. אבל אין פירושו כי הנוגשים שמו השוטרים עליהם שיאמרו "מדוע לא כליתים חקכם", ויהיה "לאמר" קאי על שוטרי ישראל, וזה לא יתכן, דלא הושמו השוטרים לומר "מדוע לא כליתם חקכם" רק לעשות המלאכה:
[י] כתמול השלישי. לא כיום אתמול, דהא יום אתמול לא היו משלימים, דכתיב "גם תמול גם היום":
[יא] לשון ויופעלו. לא כמשמעות הכתוב דמחובר למעלה (פסוק יג) "והנוגשים אצים לאמור כלו מעשיכם", ומשמע דהם היו מכים את השוטרים, אך לא יתכן, דהוי למכתב 'ויכו' היו"ד בפתח: