מזרחי על רש"י שמות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק יד[עריכה]

לאמר מדוע כו' למה ויוכו שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם - הוצרך לפרש פה מלת לאמר מפני שכל, לאמר ואמירה הבאים אחר דבור הן ביאור הדבור הכללי על הפרטות כמו וידבר לאמר, דבר ואמרת. אבל כשלא יבואו אחר דבור דרשו בם רז"ל איני זז מכאן עד שתאמר לי אם אתה עושה רצוני, ופה שאי אפשר לפרשו כן הוכרח לפרש למה ויוכו שהיו אומרים כו׳:

חק הקצוב עליכם עלבון - לא החוק שיש להם מצד עצמם, אלא החוק הקצוב עליהם מן המלכות:

כתמול השלישי שהוא יום שלפני אתמול - לא אתמול ממש דאם כן קשיא גם תמול:

ויוכו לשון ויופעלו, הוכו מיד אחרים, הנוגשים הכום - . הוצרך לפרש זה פה אחר מה שפירש לעיל למה ויוכו כו', מפני שהטעם של מדוע לא כליתם כו' הוא טעם המכים למה הכום, מפני שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם כו', לא טעם המוכים כי טעם המוכים מפני שלא כלו חקם ללבון כו' לא מדוע לא כליתם חקכם שהם דברי המכים לפיכך הוצרך לפרש שמלת ויוכו הוא לשון ויופעלו שהוא מיד אחרים ובאמרו למה ויוכו הוא כאילו אמר למה הכום: