מפרשי רש"י על ויקרא כג יז
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ג • פסוק י"ז | >>
• ב • ג • ד • ה • ח • י • יא • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כז • לא • לז • לט • מ • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהֹוָֽה׃
רש"י
"ממושבותיכם" - ולא מחוצה לארץ
"לחם תנופה" - לחם תרומה המורם לשם גבוה וזו היא המנחה החדשה האמורה למעלה
"בכורים" - ראשונה לכל המנחות אף למנחת קנאות הבאה מן השעורים לא תקרב מן החדש קודם לשתי הלחם
רש"י מנוקד ומעוצב
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם – וְלֹא מִחוּצָה לָאָרֶץ.
לֶחֶם תְּנוּפָה. – לֶחֶם תְּרוּמָה, הַמּוּרָם לְשֵׁם גָּבוֹהַּ. וְזוֹ הִיא הַמִּנְחָה הַחֲדָשָׁה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה.
בִּכּוּרִים – רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמְּנָחוֹת; אַף לְמִנְחַת קְנָאוֹת הַבָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים, לֹא תִּקְרַב מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם.
מפרשי רש"י
[יז] לחם תנופה המורם לשם גבוה. שאין לפרש המקרא "לחם תנופה" מפני שהיה מוליך ומביא מעלה ומוריד, דאם כן למה הוצרך לכתוב זה כאן, שזה נכתב אחר כך (פסוק כ) "והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה", ולמה הוצרך לכתוב כאן:
[יח] וזה הוא המנחה החדשה. שלא היו שני דברים, דלעיל כתיב (פסוק טז) "מנחה חדשה", וכאן כתיב "לחם בכורים", אם כן היא המנחה החדשה דלעיל:
[יט] ראשונה לכל המנחות. שאין לפרש "בכורים" ראשית לכל הנקצר, שהרי העומר היה מתיר החדש (רש"י פסוק י), אלא בכורים הוא לכל המנחות. ומה שאמר 'אף למנחות קנאות', דרשו זה בתורת כהנים, דאי למנחות חטים, כבר כתיב (פסוק טז) "והקרבתם מנחה חדשה", ולמה לי "בכורים לה'", אלא שתהא קודמת אפילו למנחת קנאות הבא מן השעורים, ולא תאמר כיון שכבר הביא העומר שהוא מן השעורים (מנחות סוף סח ע"ב), יכול להביא מנחת קנאות שהוא מן השעורים (במדבר ה', ט"ו) גם כן, אפילו הכי לא התיר שום מנחה חדשה עד שהביאו שתי הלחם בעצרת: