מפרשי רש"י על ויקרא טז ו
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ט"ז • פסוק ו' |
• א • ב • ג • ד • ו • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כא • כג • כד • כז • לב • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃
רש"י
"את פר החטאת אשר לו" - האמור למעלה ולמדך כאן שמשלו הוא בא ולא משל צבור
"וכפר בעדו ובעד ביתו" - (יומא לו ת"כ) מתודה עליו עונותיו ועונות ביתו
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ – הָאָמוּר לְמַעְלָה. וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הוּא בָּא, וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר.
וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ – מִתְוַדֶּה עָלָיו עֲוֹנוֹתָיו וַעֲוֹנוֹת בֵּיתוֹ.
מפרשי רש"י
[יב] האמור למעלה כו'. פירוש, שלא היו כאן שני פרים, האחד "בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר" (פסוק ג), והוא של ציבור, ופר זה (פסוקנו) הוא פר שלו, שאם לא היה רק פר אחד למה הוצרך למכתב כאן "אשר לו", דמשמע שעוד אחד של ציבור, ולפיכך כתב שהוא פר האמור למעלה, ומה שכתב "אשר לו" למד וכו'. ואם תאמר, אם כן שלשה פעמים בפרשה הזאת כתיב "אשר לו" למה לי; "והקריב את פר החטאת אשר לו" (פסוקנו), "והקריב את פר החטאת אשר לו" (פסוק יא), ושלישית "ושחט את פר החטאת אשר לו" (שם), כבר תרצו בתורת כהנים, חד למעוטי שלא יביא את הפר משל ציבור, וחד שלא יביא אותו מאחיו הכהנים, וחד לעכוב, שאם לא הביא משלו - מעכב:
[יג] מתודה עליו וכו'. לא כפרת דמים, שהרי כתיב אחריו (פסוק יא) "ושחט את פר החטאת אשר לו", אם כן לא איירי הכא בכפרת דמים, אלא בכפרת דברים (יומא דף לו:):