מפרשי רש"י על ויקרא טז יד
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ט"ז • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כא • כג • כד • כז • לב • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע־פְּעָמִ֛ים מִן־הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ׃
רש"י
"והזה באצבעו" - הזאה אחת במשמע
"ולפני הכפרת יזה שבע" - הרי אחת למעלה ושבע למטה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ – הַזָּאָה אַחַת בְּמַשְׁמָע.
וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע – הֲרֵי אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.
מפרשי רש"י
[כב] הזאה אחת במשמע וכו'. דמעוט 'הזאה' אחת. והא דהוצרך ללמוד בגמרא (יומא דף נה.) דהזאת הפר אחת למעלה, מדכתיב (פסוק טו) "ועשה את דמו כאשר לדם הפר", אם כן פר ושעיר שוים, והזאת השעיר למעלה הזאה אחת, מוכח שאין הלשון של "והזה" משמע הזאה אחת, דאם הלשון משמע הזאה אחת למה צריך ללמוד מהקישא (קושית הרא"ם), דודאי פשטיה דקרא משמע הזאה אחת, רק שלא תפרש "והזה" דעל פני הכפורת ולפני הכפורת, ומה שכתיב אחריו "שבע פעמים" קאי גם כן על "והזה לפני הכפורת", שיהיו גם כן שבע פעמים על פני הכפורת, ולכך הוצרך ללמוד מן הקישא. אלא דמכל מקום פשטיה ד"והזה" לא משמע רק שיזה הזאה אחת, ולפיכך פירש רש"י פשטיה דקרא: