מפרשי רש"י על דברים כו טו
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ו • פסוק ט"ו |
• א • ב • ג • ד • ה • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
רש"י
"השקיפה ממעון קדשך" - עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות שאמרת אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם
"אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבותינו" - לתת לנו וקיימת ארץ זבת חלב ודבש
רש"י מנוקד ומעוצב
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ – עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה אַתָּה מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת (ספרי שג; מע"ש פ"ה מי"ג), שֶׁאָמַרְתָּ: "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כו,ג-ד).
אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ – לָתֵת לָנוּ; וְקִיַּמְתָּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
מפרשי רש"י
[כט] כאשר נשבעת לאבותינו לתת לנו וקיימת. פירוש, שאין "נשבעת לאבותינו" דבוק אל מה שלפניו (אל) "ואת האדמה אשר נתת לנו" הקודם לו, דהא לא נשבע שנתן לנו. וגם אינו דבוק אל "ארץ זבת חלב ודבש" הבא אחריו, דלא נשבע הקדוש ברוך הוא לתת להם ארץ זבת חלב ודבש. לכן פירושו "כאשר נשבעת לנו" 'וקימת', וזאת הארץ היא "ארץ זבת חלב ודבש". והשתא "כאשר נשבעת לאבותינו" דבק שפיר אל "ואת האדמה שנתת לנו":