מפרשי רש"י על דברים כא ז
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"א • פסוק ז' |
• ב • ז • י • יא • יג • יד • יז • יח • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שפכה שָֽׁפְכוּ֙ אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃
רש"י
"ידינו לא שפכה" - וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל
רש"י מנוקד ומעוצב
יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה – וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵם? אֶלָּא לֹא רְאִינוּהוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וּבְלֹא לְוָיָה (סוטה מ"ה ע"ב). וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים—
מפרשי רש"י
[ד] הכהנים אומרים כפר לעמך וגו'. דאם לא כן, אלא זקני העיר יאמרו "כפר לעמך" (פסוק ח), למה כתוב (פסוק ה) "ונגשו הכהנים בני לוי", אלא הכהנים אומרים "כפר לעמך ישראל". ואף על גב דכבר אמרו זקני בית דין "ידינו לא שפכו הדם", מכל מקום צריכים ישראל כפרה, מפני שכל ישראל ערבים זה בזה (שבועות סוף לט ע"ב):