מפרשי רש"י על בראשית לז כג
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"ז • פסוק כ"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ח • י • יב • יג • יד • טו • יז • יח • כב • כג • כד • כח • לג • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתׇּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃
רש"י
"את כתנתו" - זה חלוק
"את כתונת הפסים" - הוא שהוסיף לו אביו יותר על אחיו (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת כֻּתָּנְתּוֹ – זֶה חָלוּק.
אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים – הִיא שֶׁהוֹסִיף לוֹ אָבִיו יוֹתֵר עַל אֶחָיו (בראשית רבה פד,טז).
מפרשי רש"י
[לד] את כתונת הפסים הוא שהוסיף לו אביו. פירוש מה שכתיב "את כתנתו את כתונת הפסים" דמשמע שני כתונת היו לו, ואין דרך לאדם להיות לו שני כתונת, לכך אמר 'הוא שהוסיף לו אביו', כי הוסיף לו אחת לחשיבותו, ועשה אותה של פסים, ולא היתה זאת על בשרו - כדי שלא תתמלא זיעה. וכן בתמר כתיב (ר' ש"ב יג, יח) "ועליה כתונת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך מעילים", משמע כי היה עליה כתונת פסים במקום מעיל - על החלוק, כך היה ליוסף כתונת פסים על החלוק, ולפיכך כתיב "אשר עליו", מפני שהיתה למעלה על גבי החלוק:
בד"ה את כתונת כו' אשר עליו נ"ב ולי נראה כפשוטו שהיה הכתונת פסים על זה הכתונת והוציאו שניהם כאחד מלמע' למעלה כדי לומר שאין אנו מקנאין בך בעבור הכתונת אלא הפשיטו התחתון והעליון ממילא היה נפשט עמו וק"ל מהרש"ל: