מפרשי רש"י על בראשית ל כה
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל' • פסוק כ"ה |
• א • ב • ג • ו • י • טו • טז • יז • כב • כה • כז • כט • ל • לב • לג • לה • לח • לט • מ • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃
רש"י
"כאשר ילדה רחל את יוסף" - משנולד שטנו של עשו שנא' (עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש אש בלא להבה אינו שולט למרחוק משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב
רש"י מנוקד ומעוצב
כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף – מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו (ב"ר עג,ז; ב"ב קכ"ג ע"ב), שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א,יח). אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט לְמֵרָחוֹק; מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף, בָּטַח יַעֲקֹב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה לָשׁוּב (תנחומא ישן כג, בסוף הקטע).
מפרשי רש"י
[יח] משנולד שטנו וכו'. נראה מפני כי יעקב ועשו הם שני הפכים בכל דבר כדמוכח קרא, ויוסף עיקר תולדתו של יעקב, כדכתיב (להלן לז, ב ורש"י שם) "אלה תולדות יעקב יוסף", ולפיכך מדמה הכתוב (עובדיה א', י"ח) יעקב לאש ובית יוסף ללהבה, לפי שיוסף יצא מיעקב, והלהב יוצא מן האש (ר' ב"ק נט ע"ב). ופירוש זה כי עשו מתנגד ליעקב, ובעבור שיעקב הוא חלק לבד, שהרי יעקב ועשו נולדו בבטן אחד, ויעקב חלק, אין הכח מן יעקב על עשו. אבל כאשר יצא כח יעקב לפעל, שהם הבנים, ובפרט יוסף שהוא נקרא בנו, אז נמצא בפעל ובשלימות. ואין חלק דבר הוא בפעל ובשלימות, ואינו רק בכח, ולפיכך נקרא יעקב "אש ובית יוסף להבה", כי האש הוא בכח והלהבה בפעל, וכן אמרו במדרש אש בלא להבה אינו שולט, וכל ענין זה דבר נפלא, כי החלק אינו בפעל ובשלימות - שהרי הוא חלק, וכל דבר שהוא בכח אינו שולט, אבל יצא הכח לפעל על ידי זרעו, שאין לזרעו של יעקב חבור לזרע עשו, ואז "בית יוסף להבה", ומכל מקום צריך אל האש שהוא יסוד הלהב, כי יעקב הוא השורש והנושא לכל זה, ודברי חכמה מאוד דברים ברורים. ויש רמז גם כן כי כח עשו הוא כח מאדים, ויוסף מזלו מזל שור, ואמרו כי מאדים הוא נופל במזל שור, ושם אין לו כח, ולפיכך יוסף שטנו של עשו, והוא ידוע: