מפרשי רש"י על במדבר כג כ
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ג • פסוק כ' |
• ג • ד • ז • ח • ט • י • יג • טו • יז • יט • כ • כב • כג • כד • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃
רש"י
"הנה ברך לקחתי" - אתה שואלני מה דבר ה' קבלתי ממנו לברך אותם (ס"א ברך כמו לברך)
"וברך ולא אשיבנה" - הוא ברך אותם ואני לא אשיב את ברכתו
"וברך" - כמו וברך וכן הוא גזרת רי"ש כמו (תהלי' עד) אויב חרף כמו חרף וכן (שם י) ובוצע ברך המהלל ומברך את הגוזל ואומר אל תירא כי לא תענש שלום יהיה לך מרגיז הוא להקב"ה ואין לומר ברך שם דבר שא"כ היה נקוד בפתח קטן (ר"ל סגול תחת הרי"ש) וטעמו למעלה אבל לפי זהוא לשון פעל הוא נקוד קמץ קטן (ר"ל צירה) וטעמו למטה
רש"י מנוקד ומעוצב
הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי – אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי: "מַה דִּבֶּר ה'" (לעיל פסוק יז)? קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ לְבָרֵךְ אוֹתָם.
בָּרֵךְ – [כְּמוֹ "לְבָרֵךְ"].
וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה – הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם, וַאֲנִי לֹא אָשִׁיב אֶת בִּרְכָתוֹ.
וּבֵרֵךְ – כְּמוֹ "וּבִרֵךְ". וְכֵן הוּא גִּזְרַת רֵי"שׁ, כְּמוֹ: "אוֹיֵב חֵרֵף" (תהלים עד,יח) – כְּמוֹ 'חִרֵף'. וְכֵן "וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ" (תהלים י,ג): הַמְּהַלֵּל וּמְבָרֵךְ אֶת הַגּוֹזֵל, וְאוֹמֵר לוֹ: אַל תִּירָא כִּי לֹא תֵּעָנֵשׁ, שָׁלוֹם יִהְיֶה לְךָ – מַרְגִּיז הוּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵין לוֹמַר "בֵּרֵךְ" שֵׁם דָּבָר, שֶׁאִם כֵּן הָיָה נָקוּד בְּפַתָּח קָטָן (רוצה לומר: סֶגּוֹל תַּחַת הַבֵּי"ת וְהָרֵי"שׁ) וְטַעֲמוֹ לְמַעְלָה; אֲבָל לְפִי שֶׁהוּא לְֹשוֹן פִּעֵל, הוּא נָקוּד קָמָץ קָטָן (רוצה לומר: צֵירֶה) וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה.
מפרשי רש"י
[יז] אתה שואלני וכו'. הוצרך לומר 'אתה שואלני' מפני מלת "הנה" שיש כאן, כי "הנה" הוא תשובה אל השאלה ששאל "מה דבר ה'" (פסוק יז), הנה זה הוא הדבר, כי "ברך לקחתי":
[יח] הוא ברך ולא אשיבנה. פירוש, מה שהוצרך לחזור ולומר "וברך ולא אשיבנה", ודי היה כשיאמר "הנה ברך לקחתי ולא אשיבנה", אלא פירוש הכתוב כי "ברך לקחתי", ומאחר שהוא ברך - "ולא אשיבנה":
[יט] וכן הוא גזירת רי"ש. פירוש, שאם אות שניה מן המלה הוא רי"ש, האות שלפניו בצירי, והיינו כשהתיבה פעל עבר דגש, ומפני שהרי"ש בלתי מקבל דגש, יבא צירי, שהוא נח, תמורת הדגש הראוי לבא באות שנית, כך פירש הרא"ם. ויש מדקדקים נתנו טעם אחר, ואינו נכון רק זה:
[כ] וטעמה למעלה. פירוש, בתחלת התיבה. וכלל זה; שכל שם דבר שהאות הראשון בפתח קטן, שהוא סגול, טעם הוא בתחילת התיבה: