לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על במדבר יא כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על במדברפרק י"א • פסוק כ' |
ד • ח • י • יב • טו • טז • יז • יח • כ • כב • כו • כז • ל • לא • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר י"א, כ':

עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃


רש"י

"עד חדש ימים" - זו בכשרים שמתמצין על מטותיהן ואח"כ נשמתם יוצאה וברשעים הוא אומר הבשר עודנו בין שניהם כך היא שנויה בספרי אבל במכילתא שנויה חילוף הרשעים אוכלין ומצטערין שלושים יום והכשרים הבשר עודנו בין שניהם

"עד אשר יצא מאפכם" - כתרגומו די תקוצון ביה יהא דומה לכם כאילו אכלתם ממנו יותר מדאי עד שיוצא ונגעל לחוץ דרך האף

"והיה לכם לזרא" - (ספרי) שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא

"את ה' אשר בקרבכם" - אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם לא גבה לבבכם ליכנס לכל הדברים הללו


רש"י מנוקד ומעוצב

עַד חֹדֶשׁ יָמִים – זוֹ בַּכְּשֵׁרִים, שֶׁמִּתְמַצִּין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמָתָן יוֹצְאָה; וּבָרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם" (להלן פסוק לג), כָּךְ הִיא שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי (צג). אֲבָל בִּמְכִילְתָּא (ויסע פרשה ד) שְׁנוּיָה חִלּוּף: הָרְשָׁעִים אוֹכְלִין וּמִצְטַעֲרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהַכְּשֵׁרִים – "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם".
עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "דִּי תְקוֹצוּן בֵּהּ"; יְהֵא דּוֹמֶה לָכֶם כְּאִלּוּ אֲכַלְתֶּם מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִדַּאי, עַד שֶׁיּוֹצֵא וְנִגְעָל לַחוּץ דֶּרֶךְ הָאַף.
וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא – שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם (ספרי שם). וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי, שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב "זָרָא".
אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם – אִם לֹא שֶׁנָּטַעְתִּי שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, לֹא גָבַהּ לְבַבְכֶם לִכָּנֵס לְכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ (שם).

מפרשי רש"י

[יד] עד דתקצון בו. שאין דרך האוכל לצאת מן האף, אלא שיהיה מאוס להם, והדבר המאוס יוצא מן האף, שהרי האף מואסו:

[טו] יותר ממה שקרבתם וכו'. דאם לא כן, אלא שתהיו מרחיקין אותו, זה כבר כתוב "עד אשר יצא מאפכם", ולמה לי עוד "והיה לכם לזרא", אלא שתהיו מרחיקין אותו יותר ממה שקרבתם: