מלבי"ם על תהלים קלד ב
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק קל"ד • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ
וּ֝בָרְﬞכ֗וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃
"שאו ידיכם קדש", המשורר מצייר כדרך בני אדם המברכים שנושאים את ידיהם ומניחים אותם על ראש המתברך, (כמ"ש וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם), אולם באר שלא ידים הגשמיים תשאו, רק "ידי קדש", מצייר הקדושה כעצם מופשט, והיא הנושאת ידיה למעלה ומברכת את ה' בקדש אל קדוש קדשי קדשים, ר"ל שע"י הנהגתם בקדושה, שגדר הקדושה היא שיתגבר ויתקדש על החומר וטבעיו ויתנהג בהנהגה שכליית נפשיית בקדושה, בזה נושאים ידים לברך בעליונים להריק משם שופע שובע רצון ברכה ונדבה:
<< · מלבי"ם על תהלים · קלד ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.