לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים קיג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק קי"ג • פסוק א' |
א • ג • ד • ה • ז • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים קי"ג, א':

הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀ 
הַ֭לְﬞלוּ עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה
  הַֽ֝לְﬞל֗וּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃



"הללויה", המזמורים האלה לפי דעת ראב"ע בפ' ערבי פסחים, אמרם או תקנם חזקיה וסיעתו, והדברים מותאמים עם הענין הנאמר בם, שיש בהם תפלה על החולה, והודאה על הרפואה, וגם הודאה על מפלת האויב. ולדעת האומרים שנאמרו בזמן קדום מה שאירע לבנים אירע לאבות, שגם דוד בשעת חליו בקש עזר להצילו מיד אויב, כמו שנמצא בספר זה כמה פעמים. ואני אפרשהו על הנסים שאירעו לחזקיהו, באשר הקורות שבאו לו אז נמצאים בכתובים ומסכימים עם תוכן המזמורים ועם דעת חז"ל שנתקן בימיו, ופרטי הענין נחלקו לחמשה חלקים. - "חלק א'" עד בצאת ישראל ממצרים, ידבר על ההשגחה שה' משגיח בעולם השפל, הפך מדעת העכו"ם שמסר את ההנהגה אל מערכת הכוכבים, אמר "הללו עבדי ה' שיהללו את שם ה'" אולם הוסיף שמעתה לא די בהלל לבד, רק, "יהי שם ה' מברך מעתה ועד עולם", כי יש הבדל בין ההלל ובין הברכה, שהתהלה היא מצד גדולתו ורוממותו, שבזה יודו גם העכו"ם וקראו לו אלהא דאלהיא, וחייבו לו התהלה והשבח, אבל לא הברכה, שהברכה מורה על השפע התמידית היוצאת ממנו ע"י השגחתו הפרטיית הם מכחישים זאת, על פי זה צוה לעבדי ה' "שמעתה ועד עולם יהי ה' מבורך", ע"י שיספרו השגחתו הפרטיית, ולא די בהילול לבד, כי.

ביאור המילות

(א-ב) "הללו, מבורך". עי' לקמן (קט"ו י"ז, קל"ד ב', קמ"ה א"ב):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.