מ"ג תהלים קיג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מ"ג תהלים · קיג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הללו יה הללו עבדי יהוה הללו את שם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀ 
הַ֭לְﬞלוּ עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה
  הַֽ֝לְﬞל֗וּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הללויה הללו עבדי ה' - טעם לאמר הללו שלשה פעמים, כדרך היכל ה' פעם אחרי פעם. וטעם עבדי ה' – אתם עבדי ה' כמו הקהל חקה אחת לכם ואמרו כן: יהי - וזאת היא התהלה באמת.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הללויה" - וחזר ופי' הללו עבדי ה' אבל לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הללויה", המזמורים האלה לפי דעת ראב"ע בפ' ערבי פסחים, אמרם או תקנם חזקיה וסיעתו, והדברים מותאמים עם הענין הנאמר בם, שיש בהם תפלה על החולה, והודאה על הרפואה, וגם הודאה על מפלת האויב. ולדעת האומרים שנאמרו בזמן קדום מה שאירע לבנים אירע לאבות, שגם דוד בשעת חליו בקש עזר להצילו מיד אויב, כמו שנמצא בספר זה כמה פעמים. ואני אפרשהו על הנסים שאירעו לחזקיהו, באשר הקורות שבאו לו אז נמצאים בכתובים ומסכימים עם תוכן המזמורים ועם דעת חז"ל שנתקן בימיו, ופרטי הענין נחלקו לחמשה חלקים. - "חלק א'" עד בצאת ישראל ממצרים, ידבר על ההשגחה שה' משגיח בעולם השפל, הפך מדעת העכו"ם שמסר את ההנהגה אל מערכת הכוכבים, אמר "הללו עבדי ה' שיהללו את שם ה'" אולם הוסיף שמעתה לא די בהלל לבד, רק, "יהי שם ה' מברך מעתה ועד עולם", כי יש הבדל בין ההלל ובין הברכה, שהתהלה היא מצד גדולתו ורוממותו, שבזה יודו גם העכו"ם וקראו לו אלהא דאלהיא, וחייבו לו התהלה והשבח, אבל לא הברכה, שהברכה מורה על השפע התמידית היוצאת ממנו ע"י השגחתו הפרטיית הם מכחישים זאת, על פי זה צוה לעבדי ה' "שמעתה ועד עולם יהי ה' מבורך", ע"י שיספרו השגחתו הפרטיית, ולא די בהילול לבד, כי.

ביאור המילות

(א-ב) "הללו, מבורך". עי' לקמן (קט"ו י"ז, קל"ד ב', קמ"ה א"ב):