מלבי"ם על תהלים נז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק נ"ז • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים נ"ז, ב':

חׇנֵּ֤נִי אֱלֹהִ֨ים ׀ חׇנֵּ֗נִי
  כִּ֥י בְךָ֮ חָסָ֢יָה נַ֫פְשִׁ֥י
וּבְצֵֽל־כְּנָפֶ֥יךָ אֶחְסֶ֑ה
  עַ֗֝ד יַעֲבֹ֥ר הַוּֽוֹת׃



"חנני אלהים חנני, עד יעבר הוות", מבקש שיחנהו ה' עד שיעבור ההוות והשבר מנגד פניו, ר"ל עד שיעברו שאול ואנשיו מפה, וכפל מלת חנני, כי היה צריך חנינה אחת שיתגבר על יצרו ולא יהרוג את שאול במערה, וחנינה השנית שלא יהרגנו שאול אח"כ כשיראה אותו, על הראשון אמר "כי בך חסיה נפשי", שנפשו הרוחנית היא חוסה בה' שיציל אותה מבוא בדמים להרוג משיח ה', ועל השני אמר "בצל כנפיך אחסה", שהוא חסיון גופו בה' שלא יהרג, ומדמה זה כעוף המסתיר אפרוחיו תחת כנפיו בבוא עליהם עיט הטורף:

ביאור המילות

"בך, בצל כנפיך". חסיון הנפש הרוחנית מיחס אל ה' בעצמו, וחסיון הגוף אל צל כנפיו, כפי מדרגתם, וכבר התבאר שמלת נפשי יבא ברוב פעמים על נפש הרוחנית:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.