לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים כג ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק כ"ג • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים כ"ג, ד':

גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת
  לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע
  כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י
    שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ
    הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃



"גם כי אלך בגיא צלמות", מ"מ "לא אירא רע, כי אתה עמדי", יען שרואה שהרועה הולך אתו לשמרו, ונשא משלו כאלו הרועה ההולך אתו מחזיק בידו האחת שבט קטן בו יכה את השה להטותו אל דרך הנכונה, ובידו האחרת מחזיק את משענתו שהוא מטה עז שבו יבריח כל טורף ומשחית, ועז"א עת אראה "שבטך ומשענתך", שני אלה "המה ינחמוני", כי ידעתי שכל רע לא יקרב אלי, והמליצה שהיסורים המה לטובתו לנחותו ע"י בדרך הטוב, וה' משענתו בידו להציל אותו מכף כל אויביו ולכן בטח בה' תמיד:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.