לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים א א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק א' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים א', א':

אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ
  אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֢ת רְשָׁ֫עִ֥ים
וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד
  וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃



"אשרי האיש", בא לבאר התנאים שבעבורם יהיה האיש מאושר, ויש הבדל בין מאושר ובין מצליח, ההצלחה הוא בענינים עולמיים בחיי העולם הזה, והאושר הוא בענינים הנפשיים בחיי העולם הבא, והנה השלמות יהיה בשלשה ענינים:

  • שלמות הקנין,
  • שלמות הגוף,
  • שלמות הנפש,

לכן באר שמדבר פה מאשרי האיש, האושר המיוחד אל האיש והאדם מצד שהוא אדם, לא האושר שישתתף בו עם סוגו מצד שהוא חי, רצה לומר כי שלמות הקנין ושלמות הגוף ימצא גם בשאר בע"ח בעלי חיים, כי מצאנו כמה בע"ח בעלי חיים שמשיגים מחייתם ומזונם ביתר נקל וביתר שאת מן האדם ולית דעתיר מחזירי (שבת קנה:), וכן יתעצמו בכח גופם יותר מן האדם, כמו הפיל והאריה, וכן בחושיהם הנשר והאיה בחוש הראות וכדומה, ואין זה אושר המיוחד אל האיש והאדם, רק שלמות המדות ותכונת הנפשיים הם המיוחדים אל האיש לבדו, ומבאר כי אשרו תלוי בראשונה במה שיזהר מחטוא, "אשר לא הלך בעצת רשעים וכו'", ויש הבדל בין "רשעים" ובין "חטאים", שהרשעים הם החוטאים מצד הזדון והפשיעה בין בין אדם למקום בין בין אדם לחברו, ולכן אמר עצת רשעים, כי הם החוטאים בעצה והשכלה, מה שאין כן אצל חטאים לא יכול לאמר "בעצת", כי הם אינם חוטאים בעצה, ומוסיף שאף "בדרך חטאים לא עמד" שהחטאים הם החוטאים מצד התאוה לבד, רצה לומר שלא יחטא מצד תאותו גם כן, ולא לבד שלא הלך בדרך חטאים היינו שאינו מתמיד בחטאים, כי גם לא עמד בדרכם אף לפי שעה, ומוסיף "ובמושב לצים לא ישב", הלצים הם יושבי קרנות אינם פועלים רע אבל גם לא יעשו טוב רק רודפים רוח והבל ולצנות ואינם עוסקים בתורה:

ביאור המילות

"אשרי". אשוריו של איש, ושם אושר בא תמיד על אושר הנפש, וזה המבדיל בינו ובין נרדפיו ובא בלשון רבים לכלול שכל מיני אשוריו תלוים בזה:

"רשעים, חטאים, לצים". הרשע יהיה בין בין אדם לחבירו בין בין אדם למקום, ומציין העושה ע"י רשעו ורעתו לא כנרדף מן התאוה לבד. ע"כ יחס אליו העצה, "והחטאים". הם השוגגים, או נרדפי התאוה, והם לא יעשו בעצת השכל וברשע, ואמר בהם "דרך", שמורה על המנהג וההרגל, ורוצה לומר שלא עמד על מנהגיהם אף לפי שעה בל ילמד ממעשיהם, "והלצים". הם יושבי קרנות והם קלים מחטאים ויפול בהם לשון ישיבה: