מלבי"ם על נחמיה ה ד

(ד) "ויש," כת שניה היו צועקים על העבר, והיו אומרים אנחנו "לוינו כסף" עוד בשנה העברה הגם שלא היה שנת רעב, מפני שהוצרכנו "למדת המלך", לתת מס המלך [מלשון מנדה בלו והלך], "[וערבנו] שדותינו וכרמינו" בשנה שעברה, [פעל עורבים שבפסוק הקודם נמשך גם לכאן]: