מלבי"ם על מלכים ב יב
<< · מלבי"ם · על מלכים ב · יב · >>
(ב) "כל ימיו אשר הורהו". ר"ל כ"ז שהורהו יהוידע, כי אחרי מותו חטא, ובד"ה (ב' כד, ב) פי' כל ימי יהוידע הכהן. ויש הבדל אצלי בין "הוראה" ובין "לימוד" כמ"ש בפי' התוה"מ, ור"ל שלא למד היטב רק שהורה והראה לו, ובמות המורה נטה מן הדרך, מה שלא היה כן אם היה לומד להשכיל להטיב בדרך לימוד:
(ה - ו) השאלות (ה - ו) יש שנוים רבים מן הספור הנזכר כאן אל המסופר בד"ה כמו שתראה בפנים, וצריך להשוות ספורי עזרא עם ספורי וכתב ס' מלכים?:
"ויאמר יהואש". פה נזכר שצוה לכהנים שיקחו קדשי ב"י לעצמם, ובעד זה הוטל עליהם לחזק את בדק הבית, וזכר שצוה להם לקחת שלשה מיני הקדש, א] כסף מחצית השקל, וזה "כסף עובר" על הפקודים, ב] כסף ערכין, ג] כסף נדרים ונדבות והקדשים והחרמים. ובד"ה (שם, ד - ז) נזכר "שהיה עם לב יואש לחדש את בית ה', ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים, ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלים את משאת משה עבד ה' והקהל לישראל לאהל העדות, כי עתליה המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים". נראה שהם שני ספורים, כי יואש רצה לחדש את בית ה', היינו להעמידו ביופיו ובמתכונתו כמו שהיה בעת חדושו, ולזה לא היה מספיק הנדרים ונדבות וכסף עובר, שזה היה מספיק רק לבדק הבית לא לחדושו, וזה נזכר בד"ה, ושלתכלית זה צוה שהלוים יצאו לערי יהודה ויקבצו כסף לתכלית זה, וצוה שימהרו ויעשו זאת, והלוים לא מהרו. והיה עוד ציוי אחרת לתקן בבהמ"ק בדק הבית הרגיל שהיה נוהג תמיד, ולזה היה מספיק מותר שירי הלשכה ומעות ההולכים לבדק הבית, וזה נזכר במלכים, והמלך צוה שזה יקחו הכהנים מאת מכריהם ותחת זה הוטל עליהם לתקן בדק הבית. וכבר נזכר כי תיכף במלוך יואש שם יהוידע פקודות על בית ה' להעלות עולות ה' ככתוב בתורת ה', ר"ל עולת תמיד, וזה היה בא מתרומת הלשכה שהם ממחצית השקל שהיו תורמין, ובודאי היו גובין מחצית השקלים תיכף מעת שמלך יואש והוקם פקודת בית ה' על מכונו, ושירי הלשכה היה הולך לבד"ה, ולא חדש יואש רק שהכהנים יקחו אותו מאת העם והם יחזקו בדק הבית משירי מעות עובר ומן כסף ערכין וכסף נדרים ונדבות:
(ז - ט) "ובשנת עשרים ושלש ליואש". אז ראה שהכהנים לא חזקו את בית ה', וחשדם שלקחו המעות לעצמם. ובד"ה נזכר שעל הציוי שצוה שיסובו ביהודה ויקבצו כסף אמר ליהוידע למה לא דרש על הלוים וכו', ונראה שבזה רצה שיקבצו כסף השקלים של השנים שמלכה עתליה כיון שכסף הזה נלקח לבעלים הרי כאלו לא נתנוהו, וז"ש כי עתליה וכו' וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים, ולכן נזכר בד"ה (שם, ט) שנתנו קול ביהודה ובירושלים להביא לה' משאת משה וכו', ר"ל מחצית השקל של שנים שעברו:
(י) השאלות (י) פה אמר שנתן הארון אצל המזבח, ובד"ה אמר שנתנו בחוץ?:
"ויקח יהוידע הכהן ארון אחד". ובד"ה (שם, ח) נזכר שצוה המלך ויעשו ארון אחד ויתנוהו בשער בית ה' חוצה, ולמ"ש למעלה שם נזכר הארון שנעשה לתקלין עתיקין דהיינו לשקלי שנה העברה, וזה נעשה בפקודת המלך, שצוה שיביאו שקלי השנים שעברו שנית, וזה נתנו בחוץ, ופה נזכר הארון של תקלין חדתין, וזה ניתן בפנים, ומבואר בפ"ו דשקלים (מ"ד) כי י"ג שופרות היו במקדש וכתוב עליהם תקלין חדתין תקלין עתיקין קינים וגוזלים עולות עצים ולבונה וכו', וי"ל שרמז זה במ"ש ארון אחד, מלת ארון בחטף, והרד"ק נדחק ארון של איש אחד (וי"ל שרמז שכל הי"ג ארונות נקראו בשם ארון אחד שאחד מספרו י"ג, ולקח ארון של אחד ר"ל מן הי"ג ארונות ששם הכולל שלהם היה שם אחד):
(יא) השאלות (יא) בד"ה ספר זה בענין אחר?:
"ויהי בראותם כי רב הכסף". זה היה מתרומת הלשכה, אחר שהספיק לעולות תמידים לקחו המותר לבדק הבית וזה היה ע"י סופר המלך והכ"ג, ובד"ה (שם, יא) אמר ויהי בעת יביא את הארון אל פקודת המלך ביד הלוים וכו', זה היה מארון של תקלין עתיקין שהיה כולו לבדק הבית, ועז"א שם כה עשו ליום ביום, כי בזה לא היה זמן קבוע, משא"כ לתרומת הלשכה שהיה רק ג' פעמים בשנה, ושם אמר ויתנהו המלך ויהוידע הכהן אל עושי מלאכת עבודת בית ה', ויהיו שוכרים חוצבים וחרשים לחדש בית ה' וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק בית ה', זה היה מתקלין עתיקין שהיה כסף רב והיה מספיק לחדש בית ה', ר"ל לבנות מחדש את המקומות שפרצה עתליה. ובכאן מדבר מתרומת שירי הלשכה שהיה מיוחד לחזק את בית ה' לא לחדשו, וכסף הזה "צרו ומנו ונתנוהו ע"י עושי המלאכה המופקדים", ר"ל הממונים על בדק הבית. ומ"ש "ויצאהו לחרשי העץ ולבונים", היינו האומנים האמרכולין הממונים על מלאכת חרשי עצים ועל מלאכת בונים באבנים:
(יג) "ולגדרים". הם הפועלים עצמם הבונים גדרות של עצים ולחוצבי האבן, וגם לקנות עצים ואבני מחצב:
(יד) השאלות (יד) בד"ה אמר שעשו כלים מכסף זה, והכתובים סותרים א"ע:
"אך לא יעשה" וכו'. ובד"ה (שם, יד) אמר וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים וכו', ולמ"ש אין סתירה בין הכתובים, כי שם דבר מכסף הארון שהביאו את השקלים משנים שעברו והיו מיוחדים מראש לבדק הבית, וכבר פסק הרמב"ם פ"ד מהלכות שקלים כר"ע בכתובות (קו ב) דכלי שרת באים ממותר נסכים לא מתרומת הלשכה, ולכן כאן שמדבר מתרומת הלשכה אמר שלא יעשה כלי שרת מהם, ושם שמדבר מקדשי בדק הבית אמר שהמותר עשו ממנו כלי שרת, וכמ"ש המ"ל שם שבזה כ"ע מודו עכ"ל:
(יז) "כסף אשם". כי היה ג"כ ארון מיוחד למותר חטאת ומותר אשם, ודרש יהוידע הכהן שזה אינו מיוחד לה' לבד, כי מצא שני כתובים, בא' כתוב אשם לה' ובא' כתוב לכהן, וכתוב מכריע, והוא שיקחו בהם עולות לקיץ המזבח והעור לכהן ויקוים שניהם, וכמו שבארתי בחבורי התו"ה (ויקרא סי' שסט):
(יח) "אז יעלה חזאל". זה היה אחרי מות יהוידע שהמלך עזב תורת ה' ויעבדו אשרים ועצבים והיה קצף עליהם, וכשלקח חזאל גת שהיה למלכי יהודה מימי דוד, שם פניו על ירושלים:
(יט) "ויקח". ספר מה החטא גורם, שהגם שהיה לו זכות במה שהשתדל להרבות קדשי הבית, עבירה מכבה מצוה והוצרך לבזבז כל אוצרות ההקדש וגם אוצרות אבותיו ולתתם שוחד למלך ארם:
(כ) "ויתר דברי יואש". בד"ה (שם, כ - כה) נזכר שאח"כ הוכיחם זכריה בן יהוידע הכהן והרגוהו בחצר בית ה' במצות המלך, ולתקופת השנה עלו עליו חיל ארם במתי מספר והשחיתו את כל שריו, ואת יואש עשו שפטים ועזבו אותו במחליים רבים, ואז התקשרו עליו עבדיו כנזכר. וזה היה הפעם השנית שבאו עליו חיל ארם בלא חזאל, וזה היה עונש מיוחד על הריגת זכריה, וירמיה כותב הספר לא הזכיר זה כי היה נודע בימיו, ודם זכריה היה תוסס ומעלה קצף:
(כא) "ויקומו עבדיו". מפרש בד"ה (שם, כה) שהתקשרו עליו בדמי בני יהוידע הכהן, ושם אומר שהרגוהו על מטתו, ר"ל ששכב על ערש דוי במקום שעזבו אותו חיל ארם, והיה שם המקום "בית מלא", ומפני שהיה עוד "בית מלא" הנזכר בשופטים ט' שהיה אצל שכם, אמר שהיה זה "בית מלא היורד סלוא", אצל ירושלים:
(כב) "עם אבתיו". פי' בעיר ציון ששם שוכבים אבותיו, אבל לא נקבר בהמערה שהמלכים שוכבים שם כמו שכתוב בדברי הימים (שם), ששם לא קברו רק הצדיקים: