לדלג לתוכן

מלבי"ם על ישעיהו מא טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק מ"א • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו מ"א, ט"ז:

תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃



"תזרם", כדרך התבואה תחלה נדשת אח"כ זורה.

"ורוח" הקטן "ישאם" באויר בגובה, "וסערה תפיץ אותם" לכל עבר, ואתה תגיל בה', לך יהיה גילה ע"י ה' וכחו הגדול.

"ותתהלל" לרבים במה שהוא "קדוש ישראל" שקדושתו מתיחס אליך עפ"י מעשיך (כי ישמח האדם גם בהצלחה הבאה אליו מבחוץ, אבל לא יוכל להתהלל ולהתפאר רק לפי מעשהו וכשרונו אשר מצדו ראוי לזה, וההבדל בין ה' וקדוש ישראל בארתי כ"פ):

ביאור המילות

"סערה". גדולה מרוח ואלהי ישראל מן שם ה' כנ"ל (א' ד'):

"ה' קדוש ישראל". מבואר למעלה (א' ד') ובכל הספר:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.