מלבי"ם על ישעיהו מא טו
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק מ"א • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃
"הנה שמתיך למורג חרוץ", ממשיל את העכו"ם למוץ ופסולת שידושו ויוסרו ע"י החרוץ "חדש". הנמשל שלא תבא בזכות ישן שכבר אכלוהו אך בזכות חדש, וגם בעל "פיפיות" הרבה כחות ממצות הרבה.
"תדוש הרים" ההרים הגדולים ממשיל אל החטים הנידקות ואת הגבעות הקטנות ממשיל אל המוץ שלהם. והוא משל אל שריהם ועבדיהם שכולם ידוקו ויכלו ע"י החרוץ שהוא ישראל:
ביאור המילות
"תדוש". להסיר המוץ:
"ותדוק". לעשות קמח כנ"ל (כ"ח כ"ח):
"וגבעות", קטנות מהרים כנ"ל (ב' ב'):
<< · מלבי"ם על ישעיהו · מא טו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.