מלבי"ם על ישעיהו מא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"הנה שמתיך למורג חרוץ", ממשיל את העכו"ם למוץ ופסולת שידושו ויוסרו ע"י החרוץ "חדש". הנמשל שלא תבא בזכות ישן שכבר אכלוהו אך בזכות חדש, וגם בעל "פיפיות" הרבה כחות ממצות הרבה.

"תדוש הרים" ההרים הגדולים ממשיל אל החטים הנידקות ואת הגבעות הקטנות ממשיל אל המוץ שלהם. והוא משל אל שריהם ועבדיהם שכולם ידוקו ויכלו ע"י החרוץ שהוא ישראל:

ביאור המילות

"תדוש". להסיר המוץ:

"ותדוק". לעשות קמח כנ"ל (כ"ח כ"ח):

"וגבעות", קטנות מהרים כנ"ל (ב' ב'):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · מא טו · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.