(ב-ד) "ויעש הרע", כבר פירשתי מ"ב כ"ד, שהרע היה מה שלא שמע לדברי ירמיה ומה שעבר על השבועה שנשבע לנ"נ וזה היה "כי על אף ה' היתה" וכו' כי הדור היו רשעים ולכן סבב שמרד במלך בבל:
"ותבקע העיר" ע"י הרעב בקעו העם לצאת אל מלך בבל כנ"ל ל"ט ועי"ז נכנסו כשדים וישבו בשער התוך, ועי"ז וכל אנשי המלחמה יברחו, או שזה הבקעה אחרת שבקעו אנשי המלחמה לצאת דרך שער, כנ"ל למעלה ל"ט:
"ושנה את בגדי כלאו", יש הבדל בין ויחלף שמלותיו דגבי יוסף שהוא שלבש בגדים אחרים נקיים ונאים, ובין ושנה, שהמשנה אינו מחליף הדבר בדבר אחר רק משנה דבר זה עצמו, כי גם בבית כלא לא לבש בגדים צואים, רק היה עליהם סימן גנאי ושינה סימן זה עצמו לשבח, ששרי המלך היו נכרים בבגדיהם מאיזה מדרגה הוא בכבודו ומעלתו, ושם לו על בגדים שלבש בכלא אות הכבוד ובבגדים אלה עצמם אכל לחם לפניו, שיזכור תמיד את הטוב אשר עשה לו, שמבית אסורים יצא לשולחן המלך: סכום פסוקי של ספר ירמיה "אלף ושלש מאות וששים וחמשה", וסימנו אנכי "אשמח בי-ה" ו-ה, וחציו ויאמר חנניה וגו' (כ"ח י"א), וסדריו "שלשים ואחד", וסימנו חסד "אל" כל היום, מספר הקאפיטול' "חמשים ושנים" וסימנו אודה ה' "בכ"ל" לבב:
