לדלג לתוכן

מלבי"ם על ירמיהו כט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונטעו גנות", אע"ג שנטיעת גנות מורה יותר על העכבה במקום מבנין בית, כמ"ש לא יבנו ואחר ישב (ומוסיף שאף) לא יטעו ואחר יאכל (ישעיה ס"ה כ"ב):  

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קחו נשים" ואל יחדלו מלפרות ולרבות שם, "וקחו לבניכם נשים" לבל תחשבו כי בניכם ישובו וישאו נשים בא"י, "ואת בנותיכם תנו לאנשים" לבל ישלחו אותם לא"י להנשא שם כי בני א"י יהרגו:  

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ודרשו את שלום העיר" כי תקבלו השפע ע"י בבל והם יקבלו ראשונה, וז"ש "כי בשלומה יהיה לכם שלום":  

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר אתם מחלמים", ר"ל אתם מסבבים החלומות ע"י רעיונות היום כמעשה דקיסר וריב"ח (בפרק הרואה) הרהר ביה כולא יומא ולאורתא חזא:

ביאור המילות

"מחלמים". פעל יוצא:
 

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה", זה נחשב מיום שמלך נבוכדנצר עד כורש שאז בטלה מלכות בבל והיה פקודה, וז"ש "אפקד אתכם", אבל בנין הבית לא היה עד שבעים מהחורבן שהוא י"ט שנה אח"ז "והקימותי עליכם את דברי הטוב" ר"ל כי ה' גבל הגאולה וקצב הזמן (לא כמו בגלות אדום שלא נתגלה קצם וזכו אחישנה) וע"כ שראה בחכמתו שצריכים להיות זמן הזה בגלות לטובתם:  

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אנכי ידעתי מחשבות שלום ולא לרעה", כי לפעמים יחשב מחשבות שלום לרעה, כמו שגלות צדקיהו נתאחרה והיה לרעה, כמ"ש במשל השני דודאי תאנים (למעלה כ"ד), אבל עליכם אני חושב מחשבות שלום שאינם לרעה ולזה יאריך שבעים שנה כדי "לתת לכם אחרית" שתתקיימו בארץ, ועד הזמן הזה יהיה לכם "תקוה":

ביאור המילות

"אחרית ותקוה". שם אחרית יציין ג"כ האושר האחרון והתכלית, כי אם יש אחרית (משלי כ"ג), וכפי דרכי האמונה, הרשעים יש להם ראשית, והצדיקים יש להם אחרית, ר"ל הרשעים מצליחים בעוה"ז ולבסוף תאבד אחריתם, כמ"ש כי לא תהיה אחרית לרע (משלי כ"ד כ'), הנה אחרית גוים מדבר (לקמן נ' י"ב), והצדיקים מצליחים בסוף, כמ"ש להטיבך באחריתך (דברים ח'), ועז"א (לקמן ל"א) ויש תקוה לאחריתך:
 

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וקראתם אותי", והגם שלא תהיו בירושלים להקריב קרבנות תקראו אותי לבא אליכם ע"י "שתלכו ותתפללו אלי" ותפלה תעמוד במקום קרבן:

ביאור המילות

"וקראתם אותי". קריאה לתפלה בא אחריו מלת אל, ומ"ש פה מלת אותי, היינו שאבא אליכם כמ"ש (ישעיה מ"ג כ"ב), ומוסיף שאח"כ והלכתם אלי, לבתי כנסיות שהיו להם למקדש מעט:
 

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובקשתם". כמבקש את הנאבד, "ומצאתם" שתשוב השגחתי עליכם:

ביאור המילות

"ובקשתם". בקשה המגביל נגד מציאה, יבקש השראת השכינה וההשגחה התמידיית והיא מדרגה יותר גדולה מתפלה ובקשה בא תמיד אחר שאלה, שאלתי ובקשתי, וכן (דה"ב ז' י"ד) ויתפללו ויבקשו פני:
 

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונמצאתי". ואח"כ אמצא לכם בעצמי בבוא הזמן המיועד, "ושבתי" הוא השבת המדרגה שתשובו למעלתכם, "וקבצתי" קיבוץ גליות, "והשבותי אתכם" הוא השבת הגליות למקומם:

ביאור המילות

"ושבתי את שבותכם, והשבותי אתכם". כ"מ שנאמר ושב בקל (והוא יוצא) הוא תמיד השבת המדרגה, וה' שב את שבות איוב, והשיב בהפעיל הוא השבה למקום, וכן לקמן (ל' ג'):
 

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"(כי אמרתם הקים לנו ה' נביאים" הוא מאמר מוסגר) ומלת "בבלה" שב למעלה, ושעורו "והשבותי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם בבלה, (כי אמרתם הקים לנו ה' נביאים)" שבעבור זה הגליתי אתכם, יען שאמרתם שה' הקים לכם נביאים, היינו יען שהאמנתם לנביאי השקר, וסדר הכתובים, "אל ישיאו לכם נביאיכם כי" הגאולה תלויה רק בזמן בתפלה, שאז תהיה גאולה שלימה מן הגלות שהגלה אתכם בסבת שהאמנתם לנביאי השקר שהתעו אתכם מני דרך:

ביאור המילות

"כי אמרתם". פסוק זה אין לו שייכות לא למעלה ולא למטה, ומלת בבלה תחת בבבל אינו כפי הדקדוק, שהה"א בסוף יבא רק במקום למ"ד שבתחלה, לא במקום ב', ולכן פרשתי שמלת בבלה נמשך למעלה, ולא תפלא על שהפסיק בסוף פסוק, שכן יבא הפסק לפני מאמר המוסגר כמ"ש בכ"מ:
 

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טז-יז) "כי כה אמר ה'" שלא לבד שלא ישובו בני הגולה כי גם אלה שלא הגלו עדיין יגלו וילקטו "כתאנים השוערים" כמשל הנ"ל סי' כ"ד:  

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורדפתי אחריהם" אח"כ בצאתם למצרים, "ונתתים לזעוה" כנ"ל כ"ד ט':  

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר לא שמעו" וכו' "ולא שמעתם", ר"ל לא הם ולא אתם גולי בבל, ולכן.  

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואתם שמעו" מכאן ולהבא, אחר שכבר קבלתם ענשכם:  

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנכי היודע ועד". היודע שהם נביאי שקר, "ועד" על הניאוף:  

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"מהפכת וצינוק". מיני בית אסורים, או ענוים שיעשו להנאסרים:
 

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"ארוכה". מענין אורך הזמן, או מענין רפואה, ר"ל הגלות רפואה לחולי הנפש וצריך לשמור זמן הרפואה הקצוב על ע' שנה:
 

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקרא צפניה" הוא כמאמר מוסגר שבעת קרא צפניה את האגרת באזני ירמיה אז נאמרה לו נבואה זו מן פסוק כ"ה יען אשר אתה שלחת בשמך ספרים ואמר לו ה' יען ששלח ספרים והם עשו פרי עזות עד שקרא את הספרים באזני ירמיה לכן כה אמר ה' אל שמעיה, "יען אשר נבא לכם שמעיה", כי ממה שנקראו הספרים בפרהסיא נראה שהיו מחזיקים דבריו בנבואה בשם ה' ולכן יקבל ענשו, אם על העזות נגד ירמיה, אם על נבואת שקר: