"ביד מלאכים הבאים אל צדקיהו", מהכרח הכתוב לפי פשוטו מבואר, שאחרי מלך נבוכדנצר בשנת ד' ליהויקים. המליך גם את צדקיהו להיות שני למלך יהויקים ובזה יצוייר שאז באו מלאכי גוי אל צדקיהו, שעסק ג"כ בעניני המלוכה וקראו לו מלך יהודה, והם רצו להתחבר עמו למרוד במלכות בבל וזה היה ביאת המלאכים, וצוה לירמיה שיזהירם בל ימרדו:
"אנכי עשיתי את הארץ" ויש לי קנין בין בגוף הארץ בין באדם ובבהמה אשר עליה, "בכחי הגדול ובזרועי הנטויה", הבריאה היתה בכחי, וקיום הבריאה שגם היא כבריאה תמידית היא ע"י זרועי הנטויה תמיד לפעול ולעשות, "ונתתיה לאשר ישר בעיני", שמניתי מלכים המתנשאים לכל לראש והם אדוני הארץ:
"אשר לא יעבדו אותו" וכו' "ואת אשר לא יתן", באמת נמצאו בעת ההיא ממלכות גדולות שלא היו תחת יד נבוכדנצר כנודע בקורות ימי קדם, רק שהממלכות הקטנות היו מוכרחות אז להחסות תחת צל ממלכה גדולה, והגוי אשר לא עבדו את נבוכדנצר היו מוכרחים לעבוד מלכות אחרת גדולה שהוא יגן עליה מחמת נבוכדנצר באופן שהיו מוכרחים לעבוד או את מלך בבל או לעבוד את (המלך) אשר לא יתן צוארו בעול מלך בבל והוא הגין עליה "אבל הגוי והממלכה שלא יעבדו לא אותו" שהוא "את מלך בבל" בעצמו "ולא את" (המלך) "אשר לא יתן את צוארו בעול של מלך בבל, בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא":
"ואם נביאים הם", ר"ל אחר שלירמיה נאמר בנבואה שגם הכלים הנותרים יובאו לבבל א"כ א"א שיושבו הראשונים, "ואם יש דבר ה' אתם" בודאי נאמר להם בהפך שכלים הנותרים יובאו לבבל, וא"כ "יפגעו נא בה' לבלתי בוא הכלים הנותרים", ר"ל כי נבואה שנאמר לנביא שלא בדרך שליחות רק בדרך הודעה לו לבדו בודאי הודיעו לו זה כדי שיתפלל ויבטל הגזרה (כי מה שנאמר לו בתורת שליחות אל העם הוא כדי שישובו בתשובה ואין תפלתו מועלת), וז"ש אם יש דבר ה' אתם דרך גילוי דעת א"כ יפגעו בה' כי בזה מועיל תפלה:
(יט-כב) "כי כה אמר ה', אל העומדים" וכו' "כי כה אמר ה' על הכלים" וכו', מפני שהיו שתי אמירות,
א) שיתר הכלים יובאו בבלה,
ב) שביום הפקודה יושבו מבבל לא"י, והאמירה הראשונה נתקיימה בכל הכלים שכולם לוקחו לבבל כמ"ש בסוף הספר, אבל האמירה השניה שאח"ז יושבו לא"י, לא נתקיימה רק בכלי שרת של זהב וכסף שלקחו לשם, שהם הושבו בימי כורש הראשון ונתנו חמשת אלפים וד' מאות כלים ביד ששבצר הנשיא, ככתוב בעזרא א', אבל העמודים והים והמכונות לא הושבו, וכן כלי נחושת שלקח משם, וע"כ כפל דבריו "כי כה אמר ה'" (דבור א') "אל העמודים ועל הים" וכו' שעליהם אמר "בבלה יובאו", ועוד "כה אמר ה' על הכלים הנותרים" שהם כלי זהב וכסף, עליהם אמר "בבלה יובאו והעליתים והשיבותים אל המקום הזה", ולכן בדבור הראשון אמר כה אמר ה' צבאות, ובשני אמר ה' צבאות אלהי ישראל, כי שיוקחו בבלה אמר מצד שהוא אלהי צבאות ומושל כחפצו, ושיושבו אח"ז אמר מצד שהוא אלהי ישראל ומשגיח עליהם באהבתו:
