מלבי"ם על יחזקאל לא טז
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ל"א • פסוק ט"ז | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִקּ֤וֹל מַפַּלְתּוֹ֙ הִרְעַ֣שְׁתִּי גוֹיִ֔ם בְּהוֹרִדִ֥י אֹת֛וֹ שְׁא֖וֹלָה אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר וַיִּנָּ֨חֲמ֜וּ בְּאֶ֤רֶץ תַּחְתִּית֙ כׇּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן מִבְחַ֥ר וְטוֹב־לְבָנ֖וֹן כׇּל־שֹׁ֥תֵי מָֽיִם׃
(טז-יז) "(עתה" מפרש הנמשל) "מקול מפלתו הרעשתי גוים", כי מאז התחיל נבוכדנצר להרעיש הארץ ולהרגיז ממלכות, "וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן", מצייר שהגוים שעל הארץ נתרעשו, ועצי עדן הם המלכים שמתו ע"י המחריב נחמו בארץ תחתית (עי' רש"י ורד"ק), ומפרש כי "מבחר וטוב לבנון וכל שותי מים גם הם אתו ירדו שאולה" שמאז ירדו כל העצים לשאול ר"ל נכבשו כל הממלכות ונחרב ארצם, וגם "זרועו" של אשור ר"ל עוזריו אשר "ישבו בצלו בתוך גוים" כולם ירדו שאולה ונעשו חללי חרב:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · לא טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.