מלבי"ם על דברי הימים א יד

(א) וישלח. בשמואל (סי' ה) נאמרו מעשים אלה שבפ' זו קודם להעלאת הארון, באשר שם רצה לספר מהבאת הארון בשני הפעמים בספור אחד, אבל עזרא גלה לנו שהעלאת הארון בפעם ראשונה זה היה תחלה ותיכף אחר שכבש את מצודת ציון ויחד לנו עיר דוד לשבתו, וכאשר ישב הארון בבית עובד, בג' חדשים אלה, היו הדברים הנאמרים בפ' זו, שחירם שלח מלאכים לכרות עמו ברית שלום, ועצי ארזים וחרשים לבנות לו בית, וע"כ אמר:

(ב) וידע דוד. ר"ל מזה שנתאספו כל ישראל משיחור מצרים עד לבא חמת ע"פ פקודתו, ידע שהכינו ה' למלך על ישראל (כי תחלה לא באו עדיין כולם להמליכו). וממה ששלח חירם אליו מלאכים, ידע כי נשאת למעלה מלכותו, עד שמלכי גוים יאשרוהו:

(ג - ד) ויקח. אז התחיל להוסיף לקחת עוד נשים להרבות בנים ובנות, ועמ"ש בשמואל שם, ולמעלה סי' ג':

(ח - ט) וישמעו. באשר עד עתה היה בעל בריתם ולוחם מלחמת אכיש, רצו לראות אם יכנע להם, בשגם שהם היו עד עתה מושלים בישראל, עז"א שהלכו לבקש ולדרוש איך יתנהג כנגדם. ובשמואל (ה, יז) כתיב וישמע דוד וירד אל המצודה, ופי' עזרא שר"ל שיצא לפניהם, היינו שרצה להקדים אותם וליפול בארצם לבל יניחם להתפשט בא"י, ולכן הלך אל המצודה היא המצודה שבמדבר מעון, שהיתה קרובה לארץ פלשתים. אבל הם הקדימו א"ע בתוך כך וינטשו בעמק רפאים שהוא סמוך לירושלים:

(י) וישאל האעלה. כי ההולך מן המדבר לצד ירושלים הוא עולה:

(יא) ויעלו בבעל פרצים. בשמואל (שם, כ) כתיב ויבא דוד בבעל פרצים, שנוכל לפרש שבבוא דוד בבעל פרצים הלכו פלשתים לקראתו ויתגרו בו מלחמה, ופירש עזרא שהפלשתים עלו בבעל פרצים, שעלו מן העמק אל ההר להתקרב אל ירושלים, ודוד בא שם מאחריהם ויכה אותם: ע"כ קרא. בשמואל אמר ע"כ קראו, פירש עזרא שקראו השם ע"פ דוד שנתן שם זה:

(יב) ויעזבו. בשמואל (שם, כא) כתיב את עצביהם, ופירש עזרא שעצבים אלה לא היו אצלם כעין טלמסאות, רק אלהות ממש. ועל מ"ש בשמואל וישאם דוד, שמשמע שנשא אותם לירושלים, פירש עזרא ששרף אותם, אחר שהיו עבודת גלולים, ופי' וישאם מענין משאת עשן, ששרפם, ועמ"ש עוד בשמואל שם:

(יד) ויאמר לו האלהים. בשמואל (שם, כג) כתיב לא תעלה הסב אל אחריהם, ופירש עזרא, שר"ל לא תעלה אחריהם כמו בפעם ראשונה שנפל מאחריהם רק הסב אל הצד (ר"ל שמלת הסב בשמואל הוא מאמר מוסגר לא תעלה (רק הסב מעליהם) (לא תעלה) אל אחריהם). ויתר הדברים התבארו בפי' שמואל שם: