מלבי"ם על איוב מ טז
<< | מלבי"ם על איוב • פרק מ' • פסוק ט"ז | >>
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמׇתְנָ֑יו
וְ֝אוֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃
"הנה", עפ"י הציור הזה שצייר במליצה שמוסר בידו כח אלהות לקיים ולבטל כל יצור, ורוצה לנסות אם ייטב בעיניו לבטל ולהשבית כל דבר חזק ואביר ובעל כח שיש במציאות, בהכרח יחל מעשה ההשחתה מן הברואים היותר גדולים שיש בעולם, עפ"ז אמר לו, שיש לו שני ברואים היותר תקיפים בעולם השפל, א' ביבשה אוכל עשב ומשחית כל מזון הברואים וחייתם, וא' בים טורף טרף, וצריך הוא להתחיל בם להשחיתם ולהעבירם מן העולם עז"א "הנה הבהמות אשר עשיתי הם עמך" והוא "אוכל חציר כבקר":
ביאור המילות
"כחו, אונו". הכח היא הפנימי והאון היא התגלות הכח לחוץ (ישעיה מ'):
"שרירי". כמו שררך אגן הסהר:
<< · מלבי"ם על איוב · מ טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.