לדלג לתוכן

מלבי"ם על איוב ה א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ה' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ה', א':

קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ
  וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃



"קרא", אחר שהודיע התשובה שהשיג ע"ז בנבואה, אמר אליו בל יתפלא מדוע באתהו התשובה ע"י אליפז ולא בא הקדוש שהוא המלאך המגיע את הנבואה והמענה על יסורי איוב אליו בעצמו, אמר אליו. אתה "קרא נא" והתפלל שיגיע התשובה אליך "היש עונך? ואל מי מקדושים" ר"ל מן המלאכים הקדושים "תפנה" שידבר עמך ויודיעך מעשה בחזון או בחלום:

ביאור המילות

"קרא היש עונך". העניה שבא אחרי קריאה, היא מה שעונים למתפלל וקורא לישועה, כמו בקראי ענני אלהי צדקי, המלך יעננו ביום קראנו.

"וקדושים" הם צבא מעלה, ואשמע אחד קדוש מדבר (דניאל ח') אל נערץ בסוד קדושים:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.