מלבי"ם על איוב ה טז
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ה' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה
וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃
"ותהי לדל תקוה", שאם היה ההשתדלות מועיל בכל הדברים לא היה שום תקוה, כי עם ריבוי הרשעים והעריצים שיש בעולם שכל כונתם להרוג את החלשים ולשלול שללם, ועם ריבוי השתדלותם בזה, לא היה אפשר שיתקיים הדל והחלוש ולא היה לו שום תקוה להנצל מרעתם, וע"י השגחת ה' על הדלים והחלשים להצילם מרעתם, עי"כ "העולה תקפץ פיה", כי יראו שיש משגיח עליון אשר יעמוד לימין אביון להושיעו ולהצילו:
ביאור המילות
"ותהי לדל". הדל מעולה מן האביון כמ"ש בכ"מ. ואם יושיע האביון כ"ש שיש תקוה לדל.
<< · מלבי"ם על איוב · ה טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.