מ"ג איוב ה טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · ה · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה
  וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועולתה" - העלילה והרשעה כמו (תהלים סד) יחפשו עולות עלילות "קפצה" - סגרה כמו לא תקפוץ

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותהי" - סכול דעת הרשע תהיה למלאות תקות הדל אשר ייחל עליה

"ועולתה" - והנה העולה סתמה פיה ולא תוכל להרע לו ונראה א"כ מכ"ז גודל ההשגחה 

מצודת ציון

"קפצה" - ענין סתימה וכן וכל עולה קפצה פיה (תהלים קז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותהי לדל תקוה", שאם היה ההשתדלות מועיל בכל הדברים לא היה שום תקוה, כי עם ריבוי הרשעים והעריצים שיש בעולם שכל כונתם להרוג את החלשים ולשלול שללם, ועם ריבוי השתדלותם בזה, לא היה אפשר שיתקיים הדל והחלוש ולא היה לו שום תקוה להנצל מרעתם, וע"י השגחת ה' על הדלים והחלשים להצילם מרעתם, עי"כ "העולה תקפץ פיה", כי יראו שיש משגיח עליון אשר יעמוד לימין אביון להושיעו ולהצילו:

ביאור המילות

"ותהי לדל". הדל מעולה מן האביון כמ"ש בכ"מ. ואם יושיע האביון כ"ש שיש תקוה לדל.
 

<< · מ"ג איוב · ה · טז · >>