שולחן ערוך יורה דעה כב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלישיב ליפא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\{\{פרשע1\|.*?\|.*?)(\|.*?\|.*?)?(\}\}) +\1\3) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==[[שולחן ערוך יורה דעה כב א|סעיף א]]== |
==[[שולחן ערוך יורה דעה כב א|סעיף א]]== |
||
<קטע התחלה=א/> |
<קטע התחלה=א/> |
||
{{פרשע1|שך|א |
{{פרשע1|שך|א}}בעוף צריך לשחוט {{פרשע1|שך|ב}}הורידין (<small>פי' חוטים שמהן יוצא הדם וינ"י בלע"ז</small>) או {{פרשע1|בהט|א}}לנקבם בשעה שהוא מפרכס {{פרשע1|שך|ג}}שעדיין הדם חם כדי שיצא ולא יתקרר בתוכו ואם לא עשה כן לא יצלנו {{פרשע1|בהט|ב}}שלם ואם צלאו שלם ישליך הורידין {{פרשע1|שך|ד}}ויחתוך סביבם {{פרשע1|שך|ה}}כדי נטילה שהוא כעובי {{פרשע1|בהט|ג}}אצבע: |
||
: {{רמ"א|'''הגה:''' {{פרשע1|שך|ו |
: {{רמ"א|'''הגה:''' {{פרשע1|שך|ו}}ואם נמלח כך מסירין אח"כ החוטין ושרי (ועי' ס"ק ו') ויש מחמירים {{פרשע1|שך|ז}}לקלוף סביב {{פרשע1|בהט|ד}}החוטין (אגור בשם מהר"י מולין)}} |
||
ואם בשלו שלם מחטט ומנקר החוטים והשאר אם יש {{פרשע1|שך|ח |
ואם בשלו שלם מחטט ומנקר החוטים והשאר אם יש {{פרשע1|שך|ח}}בכל מה שבקדרה כדי לבטל {{פרשע1|שך|ט}}הדם {{פרשע1|שך|י}}שבכל החוטין בס' {{פרשע1|בהט|ה}}מותר: |
||
: {{רמ"א|'''הגה:''' {{פרשע1|שך|יא |
: {{רמ"א|'''הגה:''' {{פרשע1|שך|יא}}ואם הסירו הראש ממנו לא מקרי שלם (מרדכי והגהות אשיר"י ואגור ותשובת מהרי"ל סימן נ"ח ע"ש) ולכן נהגו להסירו מן העופות השלמות ועיין לקמן [[שולחן ערוך יורה דעה עו|סימן ע"ו]] אם לא נשחטו הורידין:}} |
||
<קטע סוף=א/> |
<קטע סוף=א/> |
||
==[[שולחן ערוך יורה דעה כב ב|סעיף ב]]== |
==[[שולחן ערוך יורה דעה כב ב|סעיף ב]]== |
||
<קטע התחלה=ב/> |
<קטע התחלה=ב/> |
||
{{פרשע1|שך|יב |
{{פרשע1|שך|יב}}הבהמה אין צריך לנקוב {{פרשע1|בהט|ו}}הורידין בשעת שחיטה מפני שאין דרך לצלותה שלימה אבל אם רוצה לצלותה {{פרשע1|בהט|ז}}שלימה צריך לנקוב ורידיה בשעת שחיטה ואם לא נקבם אסור לצלותה או לבשלה שלימה: |
||
: {{רמ"א|'''הגה:''' ואם צלאה או בשלה שלימה דינה כמו כעוף (בית יוסף לדעת כמה פוסקים) וסתם עוף נשחטו הורידין וסתם בהמה לא נשחטו וכל זה כשיצא דם בשעת שחיטה {{פרשע1|שך|יג |
: {{רמ"א|'''הגה:''' ואם צלאה או בשלה שלימה דינה כמו כעוף (בית יוסף לדעת כמה פוסקים) וסתם עוף נשחטו הורידין וסתם בהמה לא נשחטו וכל זה כשיצא דם בשעת שחיטה {{פרשע1|שך|יג}}אבל אם לא יצא דם אין חוששין לשחיטת הורידין דהא לא נתעורר הדם {{פרשע1|בהט|ח}}לצאת (ר"ן פ' השוחט בשם רשב"א והוא במשמרת הבית דף כ'):}} |
||
<קטע סוף=ב/> |
<קטע סוף=ב/> |
||
גרסה מ־09:24, 20 בנובמבר 2015
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן כב | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
באיזו מין צריך לשחוט הורידין
א • ב
סעיף א
בעוף צריך לשחוט הורידין (פי' חוטים שמהן יוצא הדם וינ"י בלע"ז) או לנקבם בשעה שהוא מפרכס שעדיין הדם חם כדי שיצא ולא יתקרר בתוכו ואם לא עשה כן לא יצלנו שלם ואם צלאו שלם ישליך הורידין ויחתוך סביבם כדי נטילה שהוא כעובי אצבע:
- הגה: ואם נמלח כך מסירין אח"כ החוטין ושרי (ועי' ס"ק ו') ויש מחמירים לקלוף סביב החוטין (אגור בשם מהר"י מולין)
ואם בשלו שלם מחטט ומנקר החוטים והשאר אם יש בכל מה שבקדרה כדי לבטל הדם שבכל החוטין בס' מותר:
- הגה: ואם הסירו הראש ממנו לא מקרי שלם (מרדכי והגהות אשיר"י ואגור ותשובת מהרי"ל סימן נ"ח ע"ש) ולכן נהגו להסירו מן העופות השלמות ועיין לקמן סימן ע"ו אם לא נשחטו הורידין:
סעיף ב
הבהמה אין צריך לנקוב הורידין בשעת שחיטה מפני שאין דרך לצלותה שלימה אבל אם רוצה לצלותה שלימה צריך לנקוב ורידיה בשעת שחיטה ואם לא נקבם אסור לצלותה או לבשלה שלימה:
- הגה: ואם צלאה או בשלה שלימה דינה כמו כעוף (בית יוסף לדעת כמה פוסקים) וסתם עוף נשחטו הורידין וסתם בהמה לא נשחטו וכל זה כשיצא דם בשעת שחיטה אבל אם לא יצא דם אין חוששין לשחיטת הורידין דהא לא נתעורר הדם לצאת (ר"ן פ' השוחט בשם רשב"א והוא במשמרת הבית דף כ'):