מועד לכל חי סימן כא
<< · מועד לכל חי · סימן כא · >>
סימן כא
[עריכה]אר"ש נתנה,
בעשיה ותקון הסוכה
איזוהי דרך ישרה ונכונה
א הירא את דבר ה' יתעסק הוא בעצמו בעשית הסוכה, ואי בכל מצוה אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו, כל שכן במדור לשכינה ולשבעה אושפיזין דצריך זכות לתקן להם מדור לפי כבודם, ולפחות יעמוד על גבי עושה המלאכה, ובחמדת ימים פ"ב מסוכות אות ל"ג, המשיל בזה משל נאה למי שנושא מרגליות דאינו מקפיד על כובד משאם ואפילו כשישן לא יסירם מעליו כמו שהוא מקפיד על מינים הפחותים, עיין שם שהאריך בנועם מוסרו, וידוע מה שכתב הרב באר יעקב ח"מ סימן ח', דאפילו פרנס על הציבור דאסור לעשות מלאכה בפני שלשה, יעשה הסוכה הוא בעצמו, וכן כתב שם בחמדת ימים פרק א' מסוכות אות י"ב, (ועיין בספר כף אחת סימן כ"ד אות ב'), וכתב בנוהג כצאן יוסף דף ע"ט ע"ב, דיזהר כל אדם כדי למעט בעסקי העולם בשביל לעשות סוכה נאה, ולקנות אתרוג נאה ולולב נאה כמו שדרשו על הפסוק זה אלי ואנוהו, ובכל אחד רמוז שמו יתברך ושם תמצא החשבון.
ב יזהר שלא יעשה הסוכה על ידי גוי ובפרט הסכך, ובספר בכורי יעקב כתב דלא יעשה על ידי נכרי ואשה וקטן פחות משלש עשרה, וזה הוא לכתחילה, וגם דוקא בסכך אבל בדפנות אין קפידא, יעויין שם.
ג הרב שושנים לדוד בפרק שני דסוכה משנה ט' דקדק, דמדקתני אדם עושה סוכתו קבע בא לומר דאשה עינה צרה וחסה מלהעלות לסוכה הכלים ומצעות נאות, ולכן לא יניח לאשתו שתתקן, יעויין שם, והרב המאסף בספרו הנחמד בית השואבה דף קס"ג ע"א השיב עליו, דמלבד דאדם כולל זכר ונקבה, עוד זאת דיכול לעמוד עליה שתעשה כרצונו, אלא דקיים דברו הטוב כוותיה ולא מטעמיה בהיות דאשה פטורה ויותר טוב דגדול המצווה יתקן הסוכה.
ד סוכה לא יעשה ברשות הרבים דיש סרך גזל, (עיין פני אהרן סימן כ"ט, ומור וקציעה סימן תרל"ז, ובספר פאת נגב סימן פ"ט, ובית השואבה דף ע"ט ע"ב, ועטרת זקנים, ומאמר מרדכי), ובספר בכורי יעקב התיר בשופי, אך מטעם אחר יש לאסור מפני הגנבים, ולעשות סוכה בקרקע של חבירו שלא מדעתו עיין אליהו זוטא, ובספר יד אפרים, ומפני הגנבים יש חילוק מעסקי ממון לצער סכנה כמו שכתב באליהו זוטא.
ה אוי ואבוי על מי שעושה סוכה מדפנות גזולים וסכך גזול שיהפך הסניגור לקטיגור, והיצר הרע משמח אותו שהרויח שלא נתן דמים והוא לא ידע דהשמחה היא על שהכשילו, ועיין בספר חמדת ימים פ"א מסוכות אות כ"א - כ"ה תוכחת מגולה על דבר זה, (ועיין בספר לקט שמואל סדר לך לך במאמר דסוכה דף ל"א דבר נחמד, פוק חזי ויערב לך).
ו הברכי יוסף הביא ספיקא דדינא, היכא דגזל קורה והודיע לבעל הקורה לתת דמיו, ואחרי כן בתוך החג נפל הקורה אם חייב להחזירה, עיין שם שלא הכריע, (ועיין בספר שמן המור סימן ב', ועיקרי הד"ט אות ז', ובספר בית השואבה, ויד אפרים, ובכורי יוסף, וכסא אליהו, וזכור לאברהם).
ז נסתפק בספר בית השואבה באות כ"ט, היכא דגזל לתוספת להשלים דופן שלישית אם חייב הגזלן לסתור הוספתו ולא מצא בירור לזה, וכמו כן נסתפק באות ל' לגבי אשה, יעויין שם, ועיין בספר בכורי יעקב שכבר עמד על הספק הראשון, ועיין שם שכתב דאף ביום שמיני פסולה הסוכה מן הגזל, והיכא דגזל ועירבן אי שייך ביטול בזה עיין בספר פרי מגדים, ובספר בכורי יעקב, וראה תראה בספר בית השואבה מה שהאריך בסוכה גזולה ושאולה יעויין שם, וכתב בספר בכורי יעקב דסכך גזול פסול גם לאחרים אבל דפנות לאחרים מותר, (ועיין חמד משה, ונהר שלום לענין פסול וכשר, יעויין שם).
ח דופני הסוכה בקנים פחות משלשה דעבידי דמנתקי לא נכון לעשות כן, (הגאון הגדול מרן זקני ז"ל בספר חקרי לב אורח חיים סימן קכ"ה, והביאו בזכור לאברהם חלק ג', ועיין בית השואבה דף נ"א ע"א יעויין שם), והרב משאת משה בראשון סימן ס"א, והרב יד אפרים, האריכו למעניתם בענין דופן עקומה, (ועיין בכורי יעקב, וישועות יעקב, ושערי תשובה סימן תרל"א).
ט דופן רביעית דוקא אם עשאו מסדינים קשורים אין כל כך קפידא, (שבות יעקב חלק א' סימן ל"ז, ועיין שערי תשובה), וליקח מן הסכך ולמלאות הדפנות התיר הלק"ט חלק א' סימן נ"א, ובספר בית השואבה תמצא כמה חילוקי דינים בזה, ואי בדפנות בעינן שלא יהא מדבר המקבל טומאה, עיין בספר שערי תשובה דהיקל בדבר.
יוד מאי דקיימא לן ושלישית אפילו טפח, שיעורו ארבע אצבעות מגודל, וחמש מאצבע, וששה מזרת, (הרא"ש בהלכות מקואות, ומוהרימ"ט ביורה דעה סימן י"ט, והוא מרש"י בבא בתרא דף י', ועיין להרב בית דוד אורח חיים דף קל"ז ע"ב וג', ועיין במחברים באורח חיים סימן תר"ן, יעויין שם), ובהא דשלישית אפילו טפח דיהיה לבוד, עיין מגן אברהם, (וביד אפרים האריך בזה, ועיין בכורי יעקב סימן תרל"א, ועוד שם סימן תרכ"ו, יעויין שם), ולפי האמת טוב ונכון לעשות ארבע מחיצות שלמות, (עיין למור"ם בהגה"ה, ולמהרי"ל, ובית השואבה דף מ"ט ע"א).
יא יש מקפידים לתת סימן למחיצות הסוכה כדי לראות סדר עמידתן שלא לעשות שינוי משנה לשנה על ידי אותיות אב"ג, זכר לדבר ממה שאמרו בירושלמי, קרש שזכה להנתן בצפון, (של"ה הקדוש, ועמק ברכה, ובית השואבה דף מ"ו ע"א), והן אמת דטוב ליזהר אך אם לא נתן לא עכב, ומוהרח"ו העיד על רבינו האר"י זיע"א דלא היה קפיד בטלית ליתן תמיד צד אחד על הראש, ומינה לענין הסוכה, (חמדת ימים פ"א מסוכות אות ל"ב, ועיין למוהראנ"ח ח"ב בספר מים עמוקים סימן ע', ובבכורי יעקב סימן תר"ל, יעויין שם), ומכל מקום האשכנזים דרובם מתוך כולם זהירים לתת סימן בטלית מה שהוא לצד הראש במשי ורקמה, מסתמא ודאי גם בסוכה יזהרו כמו כן.
יב לכתחילה לא יעשה הסכך קודם שיעשה הדפנות ובדיעבד כשר, (שיירי כנסת הגדולה, וברכי יוסף), והחמדת ימים פ"א מסוכות אות כ"ז החמיר בזה, (ועיין זכור לאברהם חלק א', ומאמר מרדכי, ובית השואבה דף ע"ב ע"ב, ופרי מגדים, ובכורי יעקב).
יג הנותן טאפיטי"ס של צמר ומאנטא"ס אחורי הסדינים מפני הרוח, יזהר שלא יתפרם בחוטי פשתן משום כלאים, (שולחן גבוה סימן תר"ל), וכתב דכן שמע מפי קדוש הרב בעל שמע יעקב ז"ל, דבאזמיר מכריזין חוט כשר לסוכה, (יעויין שם, ועטרת זקנים, וקמח סולת, וערך השולחן ריש סימן תרל"ט).
יד סדינים משעטנז אין לתלות בסוכה אלא אם כן גבוהים מתשמיש אדם, (דרכי משה, ומגן אברהם), והטעם שמא יתעטף בהם, ברם אפילו אם יגע בהם בידיו אין קפידא, (בכורי יעקב).
טו סדינים המצויירים שתולים בדפנות ומתנים להסירן מפני הגשמים, יזהר לעשות בהם עניבה ולא קשירה, (כנסת הגדולה, וקמח סולת, ובית השואבה), וכן הנוי דקושר בסוכה, (בכורי יעקב).
טז יזהר לכתחילה שיראו הכוכבים הגדולים מתוכה, כי יש רמז נכון על פי הסוד, (חמדת ימים פ"א מסוכות אות ל"ג), ועיין ברכי יוסף שדעתו כן שיהיה שיעור דהמטר יורד לתוכה, (ועיין ישועות יעקב), ובכורי יעקב כתב דכוכבים הנראים ביום היינו ניצוצי חמה, ואין צריך כוכבי לילה קטנים דיצטער ברוח ובצינה, ובית השואבה כתב בדף נ"ז ע"א דלדעת רבנו תם והרא"ש והטור, אם אין הגשמים יורדים לתוכה ואין כוכבים נראים מתוכה פסולה, (ועיין מאמר מרדכי סימן תרל"א), ובכורי יעקב כתב שלא יהיה ארבעה טפחים דלא כפרי מגדים דאי בצד אחד נראה כשר, ובהא דאין המטר יורד לתוכה אם פסולה מדאורייתא, עיין פרי מגדים, ובכורי יעקב מה שכתב בזה, (ועיין מועדי ה' דף מ"ד ע"ג וד'), וסכך שיש נקבים הרבה עיין מה שכתב נהירו דעיינין יקר מחכמה ומכבוד, הרב מוהרש"א זלה"ה בספרו הנחמד שם שלמה סימן א'.
טוב אם הסכך מעובה הרבה, אם מותר לומר לגוי להוציא היותרת בשבת ויום טוב, הפרי מגדים סימן תרל"ח אות א' התיר, ובספר עיקרי הד"ט אות ט"ו חלק עליו לאסור איסר דאין זה נקרא מכשירי אוכל נפש, (גם בספר בכורי יעקב עמד על דברי הפרי מגדים, ועיין בית השואבה דף נ"ז ע"א וב', ועיין בספר ראש יוסף לענין חול המועד), עוד תשוב ותראה בספר בכורי יעקב בענין לפתוח ולסגור הסכך, ועוד שם לענין לעשות סוכה ביום שמיני על ידי גוי דאסור, אבל מלאכת שבות שרי, ובספרי הקטן לב חיים הארכתי בדינים אלו על נדון שנשאלתי, היכא דנפל מהסוכה דופן ונפסלה ואין לו סוכה אחרת אם מותר לתקן על ידי גוי, עיין שם דאספתי באומרים כיד ה' הטובה עלי, ולענין לעשות צורת פתח על ידי גוי, הפרי מגדים התיר והרב בכורי יעקב אסר.
חי לעשות הסכך בעלי אילן תותים או ערבה או הדס, הארכתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרכ"ט, ובבכורי יעקב כתב דלא יסכך במחצלאות של ערבה, עיין שם טעמו של דבר.
יט המסיר הרעפים צריך שיזהר שיהיו הנסרים של מעלה עומדים זקופים באמצע הסכך, (בכורי יעקב).
ך שלג דנעשה כעין תקרה על גבי סכך כשרה, (גנת ורדים כלל ד' סימן ז', הובאו דבריו בבאר היטב, ועיקרי הד"ט סימן ל"ב אות ט"ו, ובספר בכורי יעקב הביא ראיה ממתניתין פרק שמיני דאהלות).
אך העושה סוכה בארובה של בית, עיין גנת ורדים אופן הכשירה, ובספר שם חדש הלכה קכ"ג עמד, היכא דאין לה פתח ויורד דרך ארובה לסוכה.
בך מוטב לפרוש סדין על הסכך בשביל הגשמים משיאכל בתוך הבית, (מגן אברהם, ובאר היטב סימן תרכ"ט ס"ק כ', ובית השואבה, ועיין ערך השולחן, ובכורי יעקב סימן תרכ"ט), ובסימן תרכ"ו כתב לסגור הגג ולאכול שם וכן למצטער, אך לא יברך, ושכן כתב המחצית השקל, אלא דישב בצד הנמוך דאינו גבוה עשרה, ועיין זרע אמת (הובאו דבריו במחזיק ברכה, וזכור לאברהם חלק א') לענין גג של לוחות דפותחין וסוגרין מפני הגשמים, יעויין שם.
כג המחליף סוכה בסוכה לא פקע קדושתה מהראשונה, והעושה סוכה קבועה לכל שנה, אם אחר החג פקע קדושתה, מחלוקת המגן אברהם, ומוהר"י מולכו, (ועיין ברכי יוסף, וזכור לאברהם), וזה הוא באופן דהסכך נמי אינו מתקלקל, דאם מוציא עצי הסכך הרי נפסלה הסוכה, ולשנה אחרת יעשה מעשה חדש, ועיין בכורי יעקב סימן תרל"ח דבדיעבד כשרה אפילו שלא חידש בה דבר, (ועיין בספר נהר שלום).
כד לסכך תחת מעשה רשת וסבכה של ברזל הקבועה לא מיחו חכמים, (עיין פנים מאירות חלק א' סימן מ"ד, ובית יהודה חלק א' סימן י"ז, ועיקרי הד"ט אות ו', ובית השואבה), ובענין ראשו ורובו בסוכה וגם מקצת שלחנו ומשהו טפי בסוכה יש להכשיר, אבל מחצה על מחצה לא, (ברכי יוסף, ועיין ערך השולחן, ושערי תשובה סימן תרל"ד), וכשהשלחן תחת סכך עיין בכורי יעקב, (ועיין בית השואבה שהאריך בדף ע' ודף ע"א, יעויין שם).
כה אם על ידי הסוכה מאפיל חלונות של שכנו יכול למחות, ואף דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה, מכל מקום אם אמר לא ניחא לי אין כופין אותו, ואפילו אם החזיק בשוכר הראשון הבא אחריו יכול למחות, (עיקרי הד"ט אות י"ג).
כו סכך פסול על גבי סכך כשר כשרה, (מוהרלב"ח סימן א' בשם הר"א צרפתי, הובאו דבריו בכנסת הגדולה, ועיין מה שכתב עליו בית השואבה דף ס' ע"א אות ב', ועיין חמד משה, וישועות יעקב), ולענין סכך בחבילות של פשתן הארכתי בתשובות ללב"י גליתי בעזר משדי, ובדיני הסכך ופיסולו ומיטה שבתוך הסוכה, עיין למורינו הרב הגדול שורשי הים חלק א' מדף קכ"ו ואילך.
זך לענין פריסת סדין בסכך להגן מפני החמה או מפני עלין או כדי שלא יתייבש הסכך, עיין ערך לחם ובית דוד סימן תמ"א, (ועיין של"ה, ועטרת זקנים, ובספר בארות המים סימן כ"ב, וערך השולחן סימן תרכ"ט, וישועות יעקב, ויד אפרים, ובספר מועדי ה' דף ס"ח ע"ב, ונהר שלום), ויותר טוב להניח הסדין תחת הסכך מלהניחו על גבי הסכך, (בכורי יעקב, ועיין בית השואבה מאות קי"ד ואילך).
כח לקרב הנסרים של הסכך ביום טוב דיש בהם חלל טפח, אם יש בזה בנין וסתירה, עיין משחא דרבותא דף ר"ט ע"א, ולענין סכך שעשאו בקנים של ברזל שלא יש בהם ריוח שלשה טפחים אי הוי כלבוד, עיין בספרי הקטן לב חיים מה שכתבתי בזה בסייעתא דשמיא.
כט בצורת פתח יעשה כמין כיפה כדי שיהיה פטור ממזוזה אליבא דכולי עלמא, (עטרת זקנים סימן תרל"ח, ובכורי יעקב שם), והמסיר הרעפים מהבית כדי לעשות סוכה צריך להניח המזוזה אחר החג מחדש בלא ברכה, או יקבע מזוזה אחרת ויכוין לפטור גם את זה, (שערי תשובה), ואפילו חדר שדר בו כל השנה ובסוכות מסיר הגג פטור ממזוזה, ומי שיש לו שני חדרים זו לפנים מזו, אם הולך מחדרו לסוכה צריך מזוזה בסוכה משום חדרו, ואם הולך מסוכה לחדרו שהחדר בפנים והסוכה בחוץ, פתח הסוכה צריך מזוזה דהוי כבית שער לחדר, (פרי מגדים, ובכורי יעקב), ועיין בית השואבה דף מ"ו ע"ב לענין הפתח בעיגול דאין צריך בשביל המזוזה, יעויין שם, ועיין בספר אליהו זוטא שכתב דעגול בתוך הפתח אין צריך היכא דבנויה לגמרי ויש לה צורת פתח.
ל דע דלעולם אין פוסל צל אילן או בית אלא אם מיצל על הסכך וגם הוא עומד על הסכך ממש, אבל אם עומד מצד הסוכה שלא כנגד הסכך, אף שעושה צל על הסכך עד שלא תזרח עליו החמה כלל אפילו הכי כשר כדאמרינן בריש סוכה, (בכורי יעקב סימן תרכ"ז).
לא אין לסמוך הסכך על דף רחב ארבעה, (פרי מגדים), ובכורי יעקב התיר יעויין שם, עוד כתב שם בספר בכורי יעקב סוף סימן תרל"א וזה לשונו, ולענין הלכה כפי אשר דמיתי וחשבתי נראה לעניות דעתי לפרט השיעורים כזה, בסמך ראש הדופן לכותל צריך שתהיה הדופן הישר דהיינו הכותל גבוה שלש עשרה טפחים ושלשה חומשים, והדופן ששוכב באלכסון צריך שתהא ממנה טפח אחד ישר ועשרים ושנים טפחים ושני חומשים באלכסון, שאז אפשר לרבע בה שבעה על שבעה בגובה עשרה ביושר, ובעשויה כמין צריף צריך שתהא כל מחיצה משתי המחיצות טפח ביושר ושבעה עשר טפחים וחצי באלכסון, שאז אפשר שיעמיד השתי דפנות באופן שיוכל לרבע בה שבעה על שבעה בגובה עשרה, וצריך שיעשה עוד מחיצה שלישית בין השתי מחיצות שמצרפן, בין בסמך לכותל ובין בעושה כמין צריף, דאם לא כן לא הוי לסוכה רק שתי דפנות, והרוצה לעמוד על החשבון ימדוד ויחשוב, עכ"ל.
לב ידוע דסכך פוסל בארבעה ואויר בשלשה, (ועיין מהריק"ש בזה), ועיין בספר זרע אמת חלק ג' סימן ס"ז על ענין נסר שיש על גבי האששית, (ועיין בית השואבה דף ס"ד ע"ב, ועיין לקמן אות מ"ז).
גל חלון של זכוכית באמצע הסכך פסול, (בכורי יעקב סימן תרל"ב), ובדברים הפוסלים בסכך ביאר כל צרכו בספר בית השואבה מדף ס' ואילך, (ועיין משבצות זהב סימן תרכ"ט סוף ס"ק א', ועיקרי הד"ט אות ו' לענין לסכך בזכוכית, יעויין שם).
לד מה שהזהירו שלא יהיה עלין נופלין, ואם נושרין מחמת הרוח אין קפידא, (מגן אברהם, ובכורי יעקב), וכל זה לכתחילה, כמו כן מה שהזהירו שלא יהיה בעצי הסכך ריח רע משום דיוצא מהסוכה, הא נמי הוא לכתחילה אבל בדיעבד כשר, וגם בהא דריח רע אם הוא מברייתו דאינו מן העיפוש שרי, (עיין לרחימו דנפשין רב ספר"א נר"ו בספרו הבהיר פתח הדביר דף צ"ב ע"א על דברי הרב בית השואבה, ועיין שם למי שאינו מריח, ובספר פרי מגדים, ובבכורי יעקב לענין דיעבד דכשר), ודין זה הוא גם כן בדפנות כמו שכתב שם בספר בית השואבה דף מ"ג ע"ב.
לה צריך שיהיה הסכך שמסככין בו דבר הצומח מן הארץ, ותלוש, ואינו מקבל טומאה אפילו מדרבנן, ואם חסר אחת מהנה פסולה, (עיין סימן תרכ"ט, ועיין תוספות סוכה דף ה' ע"א דיבור המתחיל מסגרתו, והריטב"א שם, ועיין בספר יראים סימן קכ"ג, ובמרדכי פרק קמא דסוכה, ותרומת הדשן סימן צ', ועיין בספר טוב עין סימן ח"י, ובית השואבה דף י"ג סוף ע"ב), ובדינים השייכים למינים הראויים לסכך האריך הרחיב עמיתי בתורה הרב המופלא אי"ש צדיק בספרו הנחמד בית השואבה, וראוי לומר עליו ברוך שחלק מחכמתו דצלל במים אדירים והן הראנו נפלאות מתורתו, וחבל על דאבדין כי לא השלים חפצו ובתורתו, ומי מביא לנו תמורתו, ואפילו בחלק הזה נשארה מלאכתו, והיתה מנוחתו, תהא נפשו צרורה בצרור החיים, וראה תראה דשם בדף צ"ב ע"א אות כ"ט כתב וזה לשונו, הדינים דמי הם הפטורים מהסוכה והשייכים לישיבת סוכה כתובים לקמן קודם הקידוש, עכ"ל, ועגמה נפשי דלא יש שם שום רמז מזה, ועיין שם בחתימת הספר, ולענין דפנות אי בעינן שלא יהא מדבר המקבל טומאה, עיין להרב שערי תשובה דהקל בדבר, ועיין בכורי יעקב נמי דהכשיר.
לו דפנות הסוכה מעצי אשירה או משאר איסורי הנאה אסורים אפילו בדיעבד, (נודע ביהודה חלק ב' סימן קל"ג, ובית השואבה דף מ"ה ע"א), ובספר קרבן חגיגה דף מ"א ע"ב התיר בסכך מאיסורי הנאה, (ועיין ערך השולחן סימן תרכ"ט, ולהרב מר גיסי ז"ל בספרו הנחמד הר המור בפרט מצוות לאו ליהנות ניתנו).
לז תעשה ולא מן העשוי באיזה אופן אמרינן הכי, עיין ישועות יעקב, (ואליהו זוטא, וחמד משה, ומאמר מרדכי סימן תרכ"ו, ולהרב סרו"י נר"ו בספרו הבהיר פתח הדביר דף ל"ז ודף מ"א ומ"ב).
חל המסככין על קני הגג אחר שהסירו הרעפים, נפקי ידי חובה כל שחמתן של קנים מרובה מצלתן אף על פי שאין ריוח ביניהם, ובלבד שאם הם מונחים שתי יניחו הסכך ערב או איפכא, (מאמר מרדכי סימן תרכ"ו).
טל כתב הרב הגאון הגדול בדורינו בעל בכורי יעקב נר"ו, דניירות חתוכין פסולין לסכך, ונייר העשוי מבגד צמר פסול לסכך בו מדאורייתא, ונייר העשוי מעשבים או פשתן פסול מדרבנן, ונפקא מינה כשאין לו סכך אחר יעויין שם, ואני הדל בספרי הקטן רוח חיים סימן תרכ"ט עמדתי על דברי הרב בזה עיין שם בסיעתא דשמיא, ומציאות לסכך בעפר, מלבד מה שכתב בספר טוב עין, ובית השואבה דף י"ב ע"ב כאשר יעויין שם, גם אני בעוניי כתבתי בזה בספרי זוטא אל אשר יהיה שמה הרו"ח ללכת, לך נא ראה, ועיין להרב פתח הדביר נר"ו דף קפ"ה ע"ד, לענין סכך דפסול מדרבנן ואין לו אחר, אי יוצא ידי חובה מדאורייתא יעויין שם, (ועיין בית השואבה, ובכורי יעקב).
מ מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו, אסור להוציא מביתו לסוכה דרך רשות הרבים או כרמלית, וכן שני סוכות בחצר אחד שלא ערבוהו ערובי חצרות אסור לטלטל מזו לזו ועל ידי גוי מותר, (פרי מגדים, ובכורי יעקב).
מא סוכת נשים, גוים, בהמה, כותים, רועים, קייצים, בורגנין, שומרי פירות, צריך שיחדש בה דבר אפילו תוך שלשים וכדין סוכה ישנה, והיינו לכתחילה, (עיין הרדב"ז חלק ה' סימן ש"א ז"ן, ובית השואבה דף מ"ד ריש ע"ב, ומאמר מרדכי), ובספר בכורי יעקב כתב דהחידוש צריך בסכך ולא בדפנות, ואם עשאה ביום י"ד אלול צריך לחדש, יעויין שם, ואם סילק התקרה צריך לנענע הסכך, (כנסת הגדולה בשם ריא"ז, ואליהו זוטא).
(מא) [מב] אסור לטלטל אוכלין ומשקין דתולין בסוכה דאסור ליהנות מהם, ואפילו קיסם לחצוץ בו שיניו כמו שכתב השל"ה, (ועיין להרב ישועות יעקב), ואפילו אם נפלו אסורין, ואם מתנה עליהם להסתפק מהם בכל עת שירצה אהני תנאה, ובשביל התינוקות טוב לעשות כן להתנות מעיקרא, (עיין בספר החסידים סימן רס"ג, ובאר היטב, ומוהריק"ש, ושערי תשובה, ואליהו זוטא, ומועדי ה' דף ס"ט, ובספר ראש יוסף, ובספר בתי כנסיות, יעויין שם), ויותר טוב שלא לתלות ביסקוג'ו וכדומה משום חששת דתולה פתו, ואפשר לו לתלות דברים אחרים, ואפילו בפירות טוב יותר ליתן נאראג"אס שאינן נאכלין וכיוצא, דיוצא מחששא דליהנות מהם שמא ישכח מלהתנות, ועיין כסא אליהו החילוק שיש בין סוכה לאתרוג, ונפקא מינה לפת של מוצאי פסח שחל בשבת לבני ארץ ישראל דאין לאסור, יעויין שם, ותנאי בעצי סוכה יש חילוק בין יום טוב לחול המועד, (הרב בית השואבה דף צ' ע"א, ועיין ערך השולחן), ואם נפלו אינן אסורין מדאורייתא אלא מדרבנן כדכתב בספר רוח אליהו בביצה דף ל' ע"ב לענין עצי סוכה, (ועיין בית השואבה דף פ"ט ע"א אות ב' ואות ז' ואות כ"ד, ועיין מאמר מרדכי לענין הדפנות ואם מועיל תנאי, ובכורי יעקב, ונהר שלום), ובאשכול הכרם שהיה מודלה שלא במתכוין על הסוכה אינו נאסר, (מחזיק ברכה, ושערי תשובה).
מג אסור לסתור סוכה בחג אפילו דאינו צריך לה, (עיקרי הד"ט סימן ב' אות ס"ח בדיני טלית), ובמלתא דלכתחילה אין מסככין בו אין להתיר בחול המועד להחליף דשב ואל תעשה עדיף משום בנין וסתירה בחול המועד, (ועיין ראש יוסף סימן תרכ"ז, ועיין בית השואבה דף ע"ה ע"ב ורמזתיו לעיל סימן כ'), ומיהו כתב הרב בכורי יעקב דמותר לעשות סוכה בחול המועד לצורך ברית מילה, יעויין שם.
מד בערב שבת לא יעשה מלאכה בסוכה אלא עד שעת מנחה קטנה, והפרי מגדים נסתפק, והבכורי יעקב, ועיין בית השואבה אות ז' דאפילו מן המנחה ולמעלה דאסור בעשית מלאכה, עם כל זה מותר בעשית הסוכה יעויין שם, (ועיין לעיל סימן י"ט).
מה טוב ונכון לדקדק להעמיד קני הדפנות או ענפי האילנות דרך גדילתן, (בית השואבה דף מ"ו ע"א).
מו לא יפסע על עצי סוכה דתשמישי מצוה הם כמו ציצית ולולב, (מגן אברהם), אך מותר לשורפן ולהתחמם לאורם שאין זה תשמיש בזוי, (בכורי יעקב).
מז נויי הסוכה וכן הכסוי למעלה מהעששית, יזהר שלא יהיה רחב קרוב לארבעה טפחים, והעולם אין נזהרין בזה, (כרם שלמה סימן תרכ"ז, ועיין מאמר מרדכי).
מח סכך מנסרים פחות מארבעה קבוע במסמרים, תלוי במחלוקת וראוי להחמיר, (עיין במגן אברהם, ונהר שלום סימן תרכ"ז, וחמד משה סימן תרל"א).
מט לא יחשוב ולא יהרהר במבואות המטונפים על אופן עשית הסוכה, (הלק"ט חלק ב' סימן נ"ט, ובספר בית השואבה אות ד').
ן השל"ה הקדוש אריה שאג על החוקקים פסוק בסוכות תשבו על הדלעת דלא יפה עושים, (עיין שם, במגן אברהם), ובכורי יעקב סימן תרל"ח ביאר דהם שלשה איסורים בדלעת והתיר בנייר, (ועיין מה שכתבתי אני הדל בקונטרס כף החיים סימן י"ב אות י"ג).
נא הא דאמרינן למעלה מעשרים אמה פסולה, היינו אמה בת ששה טפחים מצומצמים, (ועיין בית השואבה מדף ס"ו ע"ב ואילך, ובכורי יעקב ריש סימן תרל"ג, וישועות יעקב שם).
בן סוכה שאין ברחבה שבעה טפחים, אפילו דלאורכה ארוכה מארץ מדה היא והותר פסולה, חכם צבי סימן קמ"ב, ועיקרי הד"ט אות ט', ועיין ישועות יעקב דף ס"ח, ובספר בית השואבה