לדלג לתוכן

מועד לכל חי סימן יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן חי

[עריכה]

דברים דשייכי אדברא נא

ליום אדיר בימי שנה

א אם מותר לגדול לרחוץ לקטן ביום הכיפורים, עיין מטה אהרן חלק א' מערכת י'.

ב בחינוך לקטן מאיזה זמן ולפי הקטן, עיין ישועות יעקב, ולהגאון הגדול מרן זקני הרב זצוק"ל בספר הנורא חקרי לב אורח חיים סימן ק"ח וסימן ק"ט, ומאמר מרדכי, והשולחן גבוה, וקול אליהו חלק א' סימן ל"ז, ולהרב עמודי שמים, ומחצית השקל, ובתשובות הרמ"ע סימן קי"ח, ובאשל מפרי, ובמשבצות זהב שם, ומעין גנים, ועיין עוד מה שכתב מלכינו ושרינו הרב החסיד שארינו בספר אות היא לעולם אות צ"ט וק"א, בדין חינוך לקטן, ומצאתי בזוהר הקדוש סדר בלק דף ר"ג ע"ב, דלחנך התינוקות בתענית שעות ולהביאן לבית הכנסת ביום הזה סגולה נפלאה להצילן מחולי האסכרה, ועיין שם באספקלריה המאירה, ובגליון הזוהר הקדוש

ג לא יעביר על פניו מטפחת שרויה במים, עיין לעיל בחודש אב, ועיין מחצית השקל סימן תרי"ג, ונטילת ידים שחרית להעביר הרוח רעה יש מתירין כאורחיה בכל יום, אך רבו האוסרים שהוא עד קשר אצבעותיו, ויעשה שלשה פעמים ככל יום, חמדת ימים פ"ה מיוכ"פ אות י"ד, ט"ו, ובאשל, ובנטילת ידים של כהנים רבו המתירים דהוא כאורחיה ככל ימות השנה, וללוים גם כן הנותנים ליטול לכהנים, עיין שמן המאור, ועיין מוהר"ש הלוי סימן ט"ו, ומוהר"י הלוי, ודרכי נועם, יע"ש, ולשפשף פיו אסור, אבל מעביר לפלוף מעיניו בידים קודם שמנגב כמו שכתב השולחן גבוה, ובנוהג כצאן יוסף אות כ"א, ומדבריו שם בנוהג כצאן יוסף אתה תשמע דהתיר לנטילת ידים שחרית דיעשה ככל יום יעויין שם, וכבר מלתא אמורה דאין כן דעת כל הפוסקים, ועיין מעין גנים, ועיין ושב הכהן סימן א', וסימן ג', ושיורי ברכה, ובספר ראש יוסף לענין רוח רעה בזמן הזה, ובספרי הקטן לב חיים חלק א' מסימן ס"ב עד סימן ס"ט מה שכתבתי בס"ד, ועל כל פנים הנוגע במנעלים יזהר ליטול ידיו עד קשרי אצבעותיו, ולא ישכח משום שהם של בגד כי הכל אחד וכמו שכתב השל"ה.

ד חולה צריך להזכיר בברכת המזון יעלה ויבא ואם לא אמרו אין מחזירין אותו, וכן הנערים האוכלים צריך להזהירם שיזכירו בברכת המזון יום הכיפורים, כנסת הגדולה, וכסא אליהו סימן תרי"ח, ובמאמר מרדכי, ועיין שם לענין כוס, ועיין נמי בספר עמק ברכה, ובספר עיקרי הד"ט סימן כ"ח אות ג', ובספר נהר שלום, ובאשל מפרי, ומחצית השקל, וכתב שם דהאוכל ביום הכיפורים אין צריך ללחם משנה, יעויין שם.

ה בעוברה שהריחה, עיין בשמים ראש סימן שנ"ג, וכסא אליהו, וערך השולחן, ושולחן גבוה, וישועות יעקב, ומאמר מרדכי, וכרם שלמה סימן תרי"ז, ועמודי שמים, ובספר מכתב שלמה הנדפס מחדש סימן נ"ז, ומעין גנים

ויו יזהר שלא יגע באוכלין, ולתת לתינוק שאין ידו משגת לאכול שרי, עיין קול אליהו חלק א' סימן ל"ט, ובספר ישועות יעקב, וערך השולחן סימן תרי"ב, וחמד משה, ונהר שלום, ושיורי ברכה, ומשבצות זהב, ועטרת זקנים סימן תרי"א ותרי"ב, ומחצית השקל, ובשולחן גבוה התיר בשופי דהוה ליה כענין הקורא לאור הנר דאימת יום הכיפורים עליו יעויין שם, ובמאמר מרדכי סימן תרי"א ותרי"ב, ועיין להרב מר אהובינו מאריה דאברהם נר"ו בספר נח"ל חלק ב' דף קפ"ז ע"ד

ז אם התירו לחולה לאכול לא התירו רחיצה וסיכה דאין צריך לה לרפואה, כמו שהעליתי בספרי הקטן לב חיים חלק ג' בעזר משדי.

ח יתן דעתו הגבאי של הקהלה קדושה, שלא יקרא לספר תורה מי שקם מחוליו בשביל שרוצה לברך הגומל וקים ליה דהרופא נותן לו לאכול כמו שכתבתי בספרי הקטן לב חיים בסייעתא דשמייא.

ט המנהג שנוהגים לשטוח עשבים בבית הכנסת או מחצלאות, עיין נוהג כצאן יוסף במוסף אות א', ועיין בעטרת זקנים ועיין שלמי חגיגה אות ח' דכתב ליתן מצעות או מחצלאות בבית הכנסת, ושמור"ם כתב דיציעו עשבים.

יוד רחיצה בחמין שהוחמו מערב יום הכיפורים, עיין טל אורות דף צ"א, וסיכה לרפואה מותר, עיין למורינו הרב ראש יוסף זכרונו לברכה, וכן רחיצה וסיכה להעביר הזוהמה שרי, ועיין ישועות יעקב, וכסא אליהו סימן תרי"ד, וחמד משה, ונהר שלום, ובספר שלחן גבוה, ובאשל מפרי, ומחצית השקל, ומאמר מרדכי, ובראש יוסף דף ק"ג ע"ד ודף ק"ה ע"ד

יא יולדת דאחזו לה חבלי יולדה, הורה הלכה למעשה בספר מאמר מרדכי דנותנין לה לאכול כדי לסבול חבלי יולדה ותלד בריוח, יעויין שם, ובילדה עיין צרור הכסף סימן י"ג לענין מעת לעת, ובספר עולת שבת כתב דלנשים מאמינים ביולדת, וביולדת אפילו מפלת כמו שכתב שם בספר פחד יצחק מערכת י', והן אמת דבחולה שאמר הרופא דצריך לאכול וכן ביולדת, אם מחמירין שלא לאכול עליהם נאמר ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, ובכנסת הגדולה כתב דמאכילין אותו בעל כורחו כאשר יעויין שם, ברם צריך התבוננות גדול שיאכלו מעט מעט שלא יצטרף לשיעור, והיינו שני שלישי ביצה בינונית ושיהא שיעור כדי אכילת ארבעה ביצים, ובשתיה גם כן שיעור שיסלקנו לצד אחד, ובין שתיה לשתיה לפחות שיעור רביעית, אלא דאם אמדוהו דאינו מספיק לו יתנו לו יותר כמו שכתב בשולחן ערוך שם סימן תרי"ח, ועיין יד אפרים שם, וכתב בספר ערך השולחן דמותר למדוד ולשקול ביום הכיפורים לצורך שלא לאכול כשיעור, יעויין שם, ואני אומר דאם אפשר למדוד בערב יום הכיפורים מה טוב, וכמו ערב פסח לענין שיעורי כזית, עיין בקונטרס חיים לראש מה שכתבתי בס"ד

יב להשלים מאה ברכות ביום הזה, עיין להשל"ה הקדוש שיכוין בכל האמנים, ועיין עמודי שמים, ולהרב נוהג כצאן יוסף דף ע"ח

יג כתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרי"ו, דהמביא תינוק לבית הכנסת יביא מידי דמיכל בחיקו של תינוק, ושם הבאתי לשון הירושלמי פרק ו' דיומא, דרב אחא בגמר המוסף היה אומר בקול רם מי שיש לו תינוק יוליכנו לביתו כדי שיאכל אם אין לו בחיקו, יע"ש.

יד ללבוש שק ביום הכיפורים אסור, מוהר"ש הלוי ז"ל סימן ז', ובשולחן גבוה כתב דכל שכן ראש השנה, והשיג עליו הרב זכור לאברהם חלק ג' דמה בא לחדש דכבר כתב כן מהר"ש הלוי שם להדיא כאשר יעויין שם, ולעניות דעתי נראה דאינו כל שכן, והלואי יהיו שוין לענין זה, מאחר דמצינו דרשה מפורשת בפרטות ליום הכיפורים ברבותינו זכרונם לברכה על הפסוק ולקדוש ה' מכובד, דא יום הכיפורים כבדהו בכסות נקיה, והובא בהרי"ף בהלכות, ובספר פחד יצחק מערכת י', יע"ש, והרב המגיה בזכור לאברהם חלק ג' השיג עוד על השולחן גבוה דהוסיף דגם בשבת תשובה אסור דזה נמי מפורש במוהר"ש הלוי שם, והביא מהרב ספר החסידים, דביום דהותר קריעה הוא דהותר ללבוש שק, יעו"ש, ועיין באשל מפרי, ובעמודי שמים

טו ליטול ידיהם הכהנים במי ורדים, עיין שמש צדקה סימן ך', גנת ורדים סימן ט"ז, ובגן המלך שם סימן ס"א, ובית דוד סימן רצ"ג, ועיין חיים שאל חלק א' סימן ע"ד אות נ"ו, ועוד לו בספרו יוסף אומץ סימן נ"ה דהתיר לרפואת העינים ועיין להרב עיקרי הד"ט, וזכור לאברהם חלק ג' ועיין נמי במחצית השקל, דהתיר רחיצה לעינים משום רפואה.

טז מעור דג ועור עוף אסור לעשות מהם מנעל ליום הכיפורים, ועור למעלה או למטה אסור, פרי חדש, ואשל מפרי, ועיין לעיל סימן ט"ו, ולעמוד על כרים של עור ומנעל קרוע שאינו מקבל רוב הרגל, פרי חדש, ואשל, ומחצית השקל, והוא במטה משה סימן תתנ"ז, ועוד שם בסימן תתנ"ח, לענין אם ירדו גשמים ורוצה לילך לבית הכנסת, ועיין באליהו זוטא, ועמודי שמים

טוב ליגע באשתו אסורה לו כנידה אפילו ביום, משבצות זהב, ואשל בפריו, והטורי זהב, ונהר שלום, ובמחצית השקל כתב, דהיא כנידה שלא לישב על ספסל המתנודד ואינו מחובר ולא במטות הנוגעות זו בזו, ושלא להסתכל בפניה ומכל שכן במקומות המכוסים שבה, יעויין שם, ועיין יד אפרים, ובאר היטב בהא דלנגוע באשתו, ולהבדיל בין יום ובין לילה, יע"ש

חי לא יעלו הכהנים במנעלים של בגד לדוכן. ברכי יוסף, וזכור לאברהם.

יט חמשה עינויים נגד חמשה חומשי תורה, וכנגדן חמשה חושים לעשות בהם המצוות או העבירות, ועוד משום דהעולם הזה נברא בה', ושרומז לתשובה דיש לה פתח אליהו זוטא

ך יש צד לומר דכשמזכיר לאביו ואמו בראש השנה וביום הכיפורים אפילו אחר כמה שנים שמתו, דיאמר הריני כפרת משכבו כמו תוך שנים עשר חודש, כן הביא מורינו הרב מרן זקני זכרונו לברכה בספר בתי כנסיות סוף סימן תרכ"א דמצא כתוב בגליון כנסת הגדולה יורה דעה הלכות כבוד אב ואם דנסתפק בזה, וכפי זה יום יארציי"ט נמי צריך שיאמר כן לצד דצריך בראש השנה ויום הכיפורים

אך הטבאקו, הבאר היטב ישן אסרו, ובאר היטב חדש התירו, ועיין עוד בבאר היטב חדש סימן תקנ"א ס"ק ל"ט, ובספר פחד יצחק מערכת ט', ועיין בית דוד סימן של"ד, ומים ראשונים סימן כ"ב, ולקט הקמח אורח חיים דף נ"א, וסוף יורה דעה, ובחמדת ימים פ"ו מיוכ"פ אות ז' - ט', ועיין כנסת הגדולה, ובשיירי, ומגן אברהם, ושלמי חגיגה, לריח בשמים לענין מאה ברכות, ועיין משבצות זהב סימן תרכ"ב, ואשל סימן תרי"ב, ובספר מור וקציעה סימן ר"י, ועיקרי הד"ט סוף סימן ל"א ומי שיכול לסבול ולא לשתות אבק אשריו לו, ומי שמוכרח לשאוף דלא מצי למיקם ואינו יכול ללמוד ולהתפלל בלא זה, אין הפרש בין נתן ריחו לאבק שאין בו ריח, כי ליום הכיפורים הכל אחד, ועיין מה שכתבתי בקונטרס כף החיים סימן י"א אות י"ט מה שכתבתי שם בחמלת ה' עלי

בך יש מחמירין לעמוד כל היום, וגדולה מזו ראיתי בני עליה והנם מועטים בדור שלפנינו שהיו עומדים כל הלילה וכל היום, ועתה הלואי שיעמדו בחזרה ובסליחות, ועיין בזה בספר עמק ברכה דהזהיר שלא יעמוד כל היום, ועיין אליהו זוטא, ועיין בשולחן גבוה ובשלמי חגיגה אות ח' כתב, דוקא בשעת התפילה יעמוד כמו שכתב מרן בית יוסף דהיינו בחזרה וסליחות, וכן המשכימים אם אינן יכולים לסבול טוב שלא ישכימו, יעויין שם משם כנסת הגדולה, ועיין לעיל סימן י"ז אות י"א, ולקמן סימן י"ט, אות ח"י