מדרש תהלים פב
<< · מדרש תהלים · פב · >>
"מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". זהו שאמר הכתוב (דברים א, יז) לא תכירו פנים במשפט. וכן יהושפט אומר (דברי הימים ב יט, ו) כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר המשפט. זה הקב"ה שלא יאמרו הדיינין לעצמנו אנו יושבין אמר להם הקב"ה הוו יודעין כי עמכם אני יושב שנאמר "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" ונאמר (ישעיהו סא, ח) אני ה' אוהב משפט. ואם הטיתם אותו אני אטה אתכם שנאמר (מלאכי ג, ה) וקרבתי אליכם למשפט. הוי {{צמד|בְּקֶרֶב אֱלֹהִים (ישפוט) [יִשְׁפֹּט]:
"עד מתי תשפטו עול". ואתם נושאים פנים לרשעים שנאמר "פני רשעים תשאו סלה". רצוני לעשות משפט. "שפטו דל ויתום" והצדיקו עליו את הדין לא בשביל שהוא עני תגזלו משל עשיר. ולמה (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה. שלי הוא העולם ואני אמרתי להעשירו ואתם נוטלין את שלו. "לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו". אין יודעין לדון את הדין ועל כך העולם מתמוטט שנאמר "ימוטו כל מוסדי ארץ":
"אני אמרתי אלהים אתם וגו'". מצוה אחת צויתי לאדם ולא עמד בה וגרשתיו מיד שנאמר (בראשית ג, כד) ויגרש את האדם. "אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו". אלו שרים של מעלה שנאמר (ישעיהו כד, כא): "יפקוד ה' על צבא מרום במרום". "קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל". העבר את אלו ותהא אתה מולך במשפט ושופט עליהם שנאמר (תהלים ט, ח) וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו: