מדרש תהלים פג
<< · מדרש תהלים · פג · >>
"שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ" (תהלים פג א-תהלים פג ב). זה שאמר הכתוב (קהלת ח, ה) שומר מצוה לא ידע דבר רע. (שם ד) באשר דבר מלך שלטון. הצדיקים אומרים להקב"ה מה תעשה אומר לו קום והוא קם שנאמר (במדבר י, לה) קומה ה'. שוב והוא שב שנאמר (שם י לו) שובה ה'. אומרים לו אל תישן והוא מתעורר שנאמר {{ממ|תהלים|מד|כד} עורה למה תישן. והוא מתעורר שנאמר (שם עח סה) ויקץ כישן ה'. אומר לו אל דמי והוא שומע שנאמר (ישעיהו מד, כו) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו יקים. וכן ישעיה אומר (תהלים סב, ו) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. (שם ז) אל תתני דמי לו עד יכונן וישים. הוי "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ". אתה דומם ואנו דוממים שנאמר (איכה ב, י) ישבו לארץ ידמו. החרשתנו. (שמות יד, יג) ה' ילחם לכם וגו'. לכך אל תחרש. אל תחרש ואל תשקוט אל עד שאתה רואה בעלבון בניך. וכן הוא אומר (תהלים פג, ג) כי הנה אויביך יהמיון. (ישעיהו יז, יב) הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון:
"עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד". באין על עמך בשביל שאנו מקיימין את התורה שנאמר (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו. "(יתיעצו) [וְיִתְיָעֲצוּ] עַל צְפוּנֶיךָ". נוטלין עצה על מזבחך לעקרו. הדא הוא דכתיב (ויקרא א יא) על ירך המזבח צפונה. שלא נקריב קרבנות לפניך:
"אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם וגו' מִגּוֹי". כל זמן שישראל קיימין הוא נקרא אלהי ישראל. ואם נעקר ישראל אלהי מי נקרא? כי נועצו לב יחדו. כל מה שהם עושים ומרגישים עלינו בשבילך הוא שנאמר (תהלים ב, ב) על ה' ועל משיחו: