מדרש משלי (בובר) טו ל

<< · מדרש משלי (בובר) · טו ל · >>

(משלי טו ל): "מאור עיניים ישמח לב" - אלו בעלי תורה, שהן מאירין עיניו של אדם ומשמחין ליבו, שנאמר (תהלים יט ט): "מצות ה' ברה מאירת עיניים".

אף שמועה טובה משמחת ליבו של אדם, שנאמר "שמועה טובה תדשן עצם": מעשה היה באספסיינוס קיסר שבא להחריב את ירושלים בימי רבן יוחנן בן זכאי, אמר לאנשי ירושלים 'שגרו ממני קשת אחת או חץ אחד ואלך לי מעליכם', אמר להם פעם ראשונה ופעם שניה ולא קיבלו עליהם, באותה שעה אמר להם ריב"ז 'גורמין אתם לעיר הזאת שתחרב ולבית הזה שיישרף!' אמרו לו 'כשם שיצאנו על השרים הראשונים והרגנום, כך נצא על זה ונהרגנו'. כל דבר ודבר שהיה ריב"ז אומר להם, היו שם חסידים וכשרים והיו כותבים אותם בשטרות, וכורכין אותם בחצים, וזורקים אותם חוץ לחומה, ואומרים 'ריב"ז אוהבו של מלך'. כיוון שהיה רואה ריב"ז שלא קיבלו דבריו עליהם, אמר לתלמידיו 'עמדו והוציאוני מכאן'. נתנו אותו בארון ונטלוהו, רבי אליעזר בראשו ורבי יהושע ברגליו, היו משמשין והולכין עד שהגיעו לפתחה של מדינה, כיוון שהגיעו לפתחה של מדינה אמרו להם 'עמדו!' - 'פתחו לנו כדי שנצא ונקברנו'. אמרו להם השוערים 'לא נפתח עד שנדקרנו תחילה לידע אם חי אם מת הוא', אמרו להם 'גורמין אתם שתוציאו שם רע על מדינתכם, שיהיו אומרים 'אף דקרו לרבן', ובסוף עמדו ופתחו להם. כיוון שראה ריב"ז שיצא חוץ מפתחה של מדינה, הלך ושאל בשלומו של אספסיינוס כדרך ששואלים בשלומו של מלכות, אמר רבה 'דידו מני פלטור דמלכותא'. אמר לו 'את הוא בן זכאי?' אמר לו 'הן'. אמר לו 'הרגתני!' קראת לי מלך, יחשבו שאני מורד במלכות ויהרגו אותי. אמר לו 'אל תירא, שכך כתוב בידינו, שאין הבית חרב בידו של הדיוט, אלא ביד המלך', שנאמר (ישעיהו י לד): "והלבנון באדיר יפול". מסרו לשני פקידים. לאחר שלושה ימים בא לו איגרות מרומי, אמרו לו 'מת נירון המלך והמליכוך אנשי רומי', באותה שעה כשבאו לו איגרות מרומי היה יושב במרחץ, בא להנעיל מנעלים, הנעיל את הראשון, בא להנעיל את השני ולא נכנס, והיה ריב"ז עומד, אמר לו 'המעשה הזה מהו?' אמר לו 'מתוך שמועה טובה ששמעת נתעלה בשרך עליך, אלא אם יש לך אויב העבירו לפניך, מיד בשרך מתרפה והמנעל נכנס', עשה כן ונכנס, אמר לו 'בן זכאי, כל החכמה מאין?' אמר לו 'מחכמתו של שלמה, שכן מפרש בחכמתו ואומר "שמועה טובה תדשן עצם", אמר לו 'שאל לך שאלה', אמר לו 'שואל אני ממך את יבנה, שאלמוד בה תורה ואעשה בה ציצית ואקיים בה כל מצוות שבתורה', אמר לו 'הרי היא נתונה לך במתנה'.

<< · מדרש משלי (בובר) · טו ל · >>