מגן אברהם על אורח חיים קד
סעיף א
[עריכה](א) מלך א"ה: ומתירא שמא יהרגנו אבל משום הפסד ממון אין לו להפסיק עס"ג וסי' ק"ח סס"ח ועמ"ש סי' צ"ב ס"ב ואם חייב להפסיק במקום סכנה עיין ביורה דעה ריש סימן קנ"ז ובטור ומעשה דאותו חסיד עם ההגמון צ"ל שהיה בטוח שיקבל תשובתו:
סעיף ב
[עריכה](ב) אא"כ הוא בתחנונים: דאיתא בגמ' דר"ע מרוב כריעות והשתחויות בתחנונים אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכן המנהג פשוט לעקור לאמירת תחנון, ונ"ל דשלא לצורך אסור לזוז ממקומו עד שיפסע ג' פסיעות כדאי' סי' קכ"ג:
סעיף ג
[עריכה](ג) אבל יכול לילך: דלא מצינו הליכה שנקרא הפסקה בשום מקום (שם) ומ"מ שלא לצורך אסור וכמ"ש ס"ב:
(ד) עקרב: משמע דוקא היכא שיש לחוש לסכנת נפשות וכמ"ש בשם סמ"ג בסי' צ"ב:
סעיף ה
[עריכה](ה) לתחלת הברכ': ול"ד לק"ש כששואל בשלום כמ"ש סי' ס"ו דחוזר למקום שפסק דחמיר' תפל' מק"ש (ב"י) ועיין ב"י סי' נ"ט דכשנשתתק וטעה חוזר לתחלת הברכה ע"ש וע' בתשובת הרשב"א סוף סימן ל"ה:
סעיף ו
[עריכה](ו) אם שח: ועיין סימן קי"ד ס"ז דאם שח במזיד חוזר לראש ועיין ב"ח וצ"ע דאם שח מזיד בק"ש מה דינו ואפשר לומר דאין צריך לחזור לראש כדמשמע בעובדא דרבי אבהו דהוי אזיל במבואות המטונפות ע"ש ויש לדחו' דהתם שאל ד"ת ולא חמירא כולי האי ואפשר דשרי לכתחלה והאידנא שרוב העולם אין נזהרין להשיח בברכות של ק"ש אפשר דדייני' להו כשוגג כמ"ש הט"ז ביורה דעה סי' צ"ט דאומ' מותר שוגג הוא ועיין במכות פ"ב ובחי' הרשב"א רפ"ב דברכות משמע דאפי' שח במזיד א"צ לחזור לראש ואפשר דוקא כששח בד"ת:
סעיף ז
[עריכה](ז) ישתוק: וכד אמרי יתברך הדר לצלותיה [כ"ה] ועיין סוף סימן ס"ו ס"ג:
(ח) אינו פוסק: לכאורה צ"ע מאחר שפסק דאפילו בק"ש אינו פוסק כמ"ש סי' ס"ו ס"ד וסי' קל"ה ס"ה וא"כ מה צריך לאשמעי' בתפלה גם בתשובת הרשב"א שם קאי אק"ש ואפשר בק"ש כיון די"א דפוסק העושה כדבריהם לא מיקרי מזיד משא"כ בתפלה דמקרי מזיד וחוזר לראש: