מגיד מישרים וזאת הברכה
<< · מגיד מישרים · וזאת הברכה · >>
אור ליום ו' ל' לניסן שהוא ר"ח אייר. לבנימין אמר ידיד ה' וגו' בנימין ווינו מלכות דאיהו ברתיה דאברהם דאיהו ימין ולפיכך נקרא בן ימין ואיהי ידיד ה' כלומר דאיהי אתתיה דתפארת. ישכון לבטח כלומר הא אע"ג דאיהי שריא באתרא לאנהגא עלמא הא איהי שרייא לבטח עליה דבעלה דהא איהי ידעא דבעלה דלא מתפרש מינה אלא חופף עליו כל היום אבל תכלית חדווה ושלימותא דילה לאו איהו אלא כד איהי מסתלקא לעילא ומתחבקא ביה ושריא בין צפון לדרום והיינו ובין כתפיו שכן כלומר כד איהי בין כתפיו דאינון צפון ודרום הא איהי שכן דבההיא שעתא אנפין נהרין ואיהי שכנא בשכנותא ושכיותא וחדווא ואתה שלום:
אור ליום א' ט' לשבט ה, עמך בכל אשר תלך וכל אשר אתה עושה ותעשה ה' מצליח ותתחזק והדבק בי וביראתי ובתורתי ואל תפריד מחשבותיך אפילו רגע אחד מלהרהר בעבודתי ובמשניותי כי אני המשנה המדברת בפיך ואני האם המייסרת את האדם והמישרת אותו ובזכות המשנה שאתה גורס וסודר תמיד ועכשיו למדת סדר טהרות הלא אנא מתלוינא בהדך תדיר וכד את נפיק לשוקא אינון שבע עולימין דאמרית לך מכריזין קמך וההוא שתיתאה דאמרי' לך דמתחזי ולא מתחזי השתא הא איהו מתחזי אלא דלא מתחזי כ"כ עד שתגמור סדרא שתיתאה כלו ובעידן שתגמוי למנדע כל סדרא שתיתאה יתחזי לגמרי וכד תגמור למנדע כל סדרא שתיתאה אליף לך שמא דדכרנותא שתדכר כל מתניתא לחוד שתהדר יתהון זמנא חדא בירחא ובההוא שמא כל מה דתגמור אפילו זמנא חדא תדכור כאלו גמרת כמה זמנין ולימודך יהא שגור וסדור בפיך והא בגין זכותא דהני מתנייתא מתדבקנא בך ונשיקנא לך נשיקין דרחימו וממשיכנא לך חוטא דחסד דאברהם. ופוק חזי מאי אדביקת ולאי דרגא סליקת לאתמללא בפומך כמו דמלילנא בך ואזכך לאתוקד' בארץ ישראל ברבים לקדשא שמי בפרהסיא ותיסק לעולתא לרעוא על מדבחי. ויסק רוחך כקטורת בוסמין קדמאי ואפרך יהא צבור ומונח על רצון מזבחי ואזכך למגמר חיבורא דילך לאנהרא ביה עיני כל ישראל דהא כל עמין חכמי' נבונים ומשכילים ישאבון מחבורא דילך דאקריא בית יוסף ירויון מדשן ביתך. יפוצו מעינותיך חוצה חכמות בחוץ תרונה ושמך יזכר בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכל עת שיזכירוך בבית המדרש יעלה ריח אפרך כקטורת בוסמין. ופוק חזי מאי אדביקת ולמאי תזכה לקדשא שמי ברבים. כך שלמה בחירי זכה דאתקרי מלכו דאתמשח ממשח רבות עילאה וסלק לרעוא על מדבחי וה"נ תסתלק את ותלך ותנוח וגו' והא אנא משנה דמללנא בפומך הא אנא נשיקנא לך נשיקין דרחימו הא אנא מחבקנא לך. הא אנת דאת יתיב רישך בטולא דגדפאי הדרי עלך והדרך עלי זיוי עלך וזיוך עלי לא אתנשי מינך ולא תתנשי מנאי לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הא ע"י דתסתלק לעלתא קדמאי תתעלה ותתהדר ותתעטר ותשתעשע עם צדיקיי' בגן עדן בכורסיי' יקרא דמתקנא לך בכמה אבנין יקרין ומרגלין ותשתעשע במילין יקירין ועילאין דתדבק עם צדיקייא ברזא דרזין דמארי עלמא דלית ענוגא וכסופא דעלמא כי האי וביה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחו' לפני. לכן אתתקף לעדאה מינך כל הנאין וכסופין דעלמא ואוף בטל מינך כל הרהורין דמעיילי בלבך סמאל ונחש ויצה"ר ובהכי תסתלק בסילוקין עילאין ותזכה לכל מאי דאמרית. וכי היכי דלא ליהוי דבורא רקנייא מד"ת הא אנא מגלי לך רזא דרזין ומרגניתא טבא דאית בידי בין אינך מרגניתאן הא אנא מסר יתיה לך והלא הוא ברזא דמשה דכתיב וימת משה ויקבור אותו בגי וגו' דאיכא למידק מאי וימת משה וגו'. ותו מאי רבותא דלא ידע איש את קבורתו. ותו מאי טעמא אתמר במשה קבורה ולא באהרן. אלא דחז"ל אמרו דא"ל עלה למטה ועלה פשוט ידך ופשט וכו' דמחזי דלא אתקבר אלא דמוצנע הכי במערתא. ותו מאי בערבות מואב. ותו מאי מול בית פעור. ורזא דמלתא תלי במאי דמשה לא עלה ולא נכנס בא"י לא גופיה ולא גרמיה ויהבו טעמים משום דבחייו הוה בעלה דמטרוניתא בגופא דאדביק יעקב בתר מותו ורזא דמלתא דמשה הוה בטורא מ' יום לחם לא אכל ומים לא שתה ורזא משום דיצירת הולד הוא במ' יום משום הכי עבד תמן מ' לזככא נפשא ולאתעלא בעילוייא רברב' לינקא מזיו עילאה כ"כ יומין כמו יצירת הולד ומשום ההוא נהירותא אתנהירו אנפוי וקרן עור פניו עד דלא יכלו לגשת אליו דהוה דמי לאספקלריא דנהרא דלית מאן דיכול לאסתכלא ביה ואז נתן על פניו מסוה ברזא דאספקלריא דנהרא והאי רמיז לרזא דראהו שאינו כדאי להשתמש בו וגנזו לצדיקים וכו'. ומשום הכי שברי לוחות היו מונחין בארון. והא משה עמד בהר כהאי גוונא ג' זמנין מ' יום לקבל ג' ג'לגולין דרמיזין במשה מש"ה ש"ת ה"בל ואע"ג דסדרא דאתוון בשמיה מהפך מסדר גלגוליי' הא, הוא ברזא דאתוון מסדרין לעיל בסדרא דתשר"ק ונפקו לעלמא בסדרא דא'ב'ג'ד'. והא אוליפתך דמחבורא דרוחא בגופא מתהוה נפשא וההוא נפשא הוי רוחא לגופא דגלגולא תניינא ומחבורא דנפשא עם ההוא גופא מתהוה נפשא אחרא וההוא נפשא הוי רוחא לגלגולא תליתאה ועם נפשא דמתהוה מחבורא תליתאה הא אינון ג' נפשין ומ"ה הוה קאים בטורא לזככא כולהו ג' נפשין דיליה ג' זימנין מ' יום לסלקא לון בדרגין עלאין והא בכלהו הוו ק"כ יומין ולקבליהון חיה ק"כ שנין למרמז על שלימותא דיליה והא אינון רמיזין לי"ב גבולי אלכסון עשר שנין לקבל חד ובגין דאסתל' בסליקו עלאה כ"כ אתהדר גופיה ברירא וזכיכ' דגופיה ממש אסתלק לעילא בסילוקא עילאה טובא. והא אית לך למשקל ק"ו מחנוך דאתמר עליה שנעשה בשרו כידודי אש ולפידי אש למימר' דאזדכך גופיה ממש וכ"ש גופיה דמשה אלא דגופיה דמשה אסתלק יתיר דהא בגוונא דאליהו אתמר דסליק בסערה דתמן אתפשט מיניה ולהכי עביד שליחן בעלמא דהוה נחית ומתלבש ביה. אבל משה לא עביד שליחן משום דגופיה אסתלק לעילא בדרגא דצדיק דכי היכי דהוה נסיב עמיה עצמות יוסף ה"נ יוסף דאיהו רזא דצדיק נסיב לגופיה בדרגא דיליה. והיינו וימת שם ברזא דויתיצב עמו שם. משה עבד ה' כלומר דאסתלק גופיה בדרגא דצדיק דאקרי עבד ה' ברזא דכי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת דאתמר על צדיק. על פי ה' כלומר דאסתלק גופיה בדרגא דקאים לעילא מן פי ה' דהא פי ה' היינו כ"י ודרגא דלעילא מינה היינו צדיק. בערבות מואב כלומר בנהירו דההוא דרגא מתבר תוקפא דהנך סטרין דרמיזין במואב והיינו ערבות מואב דמשוה יתהון ערבה ושוחה. ויקבור אותו בגי כלומר גופיה דאסתלק בדרגא דצדיק מתמן אסתלק בבינה דאקרי גי ברזא דכל גי ינשא. מול בית פעור כלומר דשאר גופין מנחין יתהון בקברא אקרי בית פעור בגין דתמן מתהוין רמין ותולעים ומפערין מתייא דקרעין תכריכייא ואוף אכלין בשרייהו ושתין דמייהו ומגוררין גידהון עד דמפערין גרמיהון והשתא קאמר קרא מול בית פעור כלומר חלף דשאר גופייא דמנחין יתהון בבית פעור דאיהו קברא. גופא דמשה נתקבר ואגניז בגיא דהוא בינה בגוונא דלא יכיל איניש לאדבקא דרגא דסליקו דיליה. עד היום הזה כלומר והאי סליקו עילאה דאסתלק ביה דאיהו צדיק וצדיק הא ידיע דסליק עד כתר ברזא דמוסף דרמיז לצדיק ואמרינן בו כתר. ובכן ואתה שלום וכו':