מגיד דבריו ליעקב הקדמה
מגיד דבריו ליעקב · הקדמה · >>
יראת הרוממות ואהבת המלך מלכי המלכים הקב"ה יתברך ויתעלה זכרו לעד לנצח נצחים הוא ראוי ונכון שיהיה תקועה בלב ישראל קדושים משרתי עליון שהם עמו ונחלתו נחלת יעקב בלי מצרים כי הם דבוקים בו ית' הבב"ת והוא דבוק בהם כי הם המעט שהם ממעטין ומקטינים א"ע ומאן דאיהו זעיר וכו' ועלינו לשבחו ולפארו ולרוממו ולברכו על התורה תחלה וקדומה אלפים אלוף חכמ"ה אלוף בינ"ה יתירה נודעת לנו ע"י משה נביאו נאמן ביתו ע"ה ולאורה נסעה ונלכה באור ה' למען היותנו מקושרים בו ית' אהבה עזה ועצומה וזכרו לא יסוף מזרעינו עד סוף כל הדודות ועד בכלל כל השרשים כולם כי הוא מסבב כל עלמין וכו' ותחות כל עלמין כאשר נראה בחוש בכל דור ודור אשר הוא ית' לנו מעיר לעזור ע"י הנביאים ואנשי כנה"ג ותנאים ואמוראים והגאונים וגאוני הזמן ומורה דרך ישכון אור עליון מלמעלה למטה מטה כמאמרם ז"ל אין לך יום שקללתו וכו' אמנם יתרון אור מן החושך ואמת מארץ תצמח ובגודל חשכת גלותינו לא עזבנו אלקינו והאיר אל עבר פנינו אורה זו תורה הקדומה ועלומה וסתומה ומכוסה ומופלא שכיסן עתיק יומין עד עת בא דברו אמרת ה' צרופה על ידי בוצינא קדישא התנא האלקי רשב"י זלה"ה בספר הזהר וז"ח ותיקוני זהר שמזהיר כברק לעיינין עיני העדה הם החכמים החכמה תחיה בעליה לחיותינו כהיום הזה ע"י האלקי מוהר"ר משה קורדווירא אשר כל סתום לא עממהו והגדיל עצה והפליא תושיה לגלות כל רז דא אור הזהר הנ"ל בביאורו בספר הפרדס ושאר ספרים קדושים ולימד דעת את העם לידע ולהודיע ולהודע שהוא הא־ל ית' מרוחק ונעלה מאוד ממדת הברואים ומזהיר ומשמר ומרחק מאוד מן ההגשמה ח"ו בחכמה זו כי הם דק שכליים ואורות עליונים זחיות אלהותו ית' כאשר רוח ה' דיבר בו כי חכמת אלקים בקרבו באשר עלה ארי' ומשבחו בשבח המגיע לכתבים כתבי קודש האלקי ר' יצחק לוריא זל"ה דנהירין לי' שבילין דרקיע ואזן וחקר תקן בכתב יושר דברי אמת תורת אמת היתה בפיהו לבאר הכל בפרטות את הכל עשה יפה בעתו עת לכל חפץ ה' בידו הצליח. אמנם כן הרב הקדוש האר"י זלה"ה בהיותו צריך להרחיב ביאור כל דבר דבור על אופניו בפרטי פרטיות כל עולם ועולם בפ"ע כל מדה ומדה נכונה המכונה בשם פרצופים אשר הם דרחשים נחמדים וארוכים מאוד אשר יכלה הזמן וכו' כאשר מבואר בהקדמת סה"ק עץ חיים שהוא רק ראשי פרקים כמציץ מן החרכים ומגלה טפח ומכסה אלפים אמה לא היה יכול עוד להרחיב הדיבור בהרחקת ובהפשטת הגשמיות ממנו ית' ומה גם שלא היה לו מן הצורך כי גילה זאת רק לתלמידיו הקדושים שהיו כבר ממולאים חכמה ובינה יתירה ולמדו דעת מספרים הקדושים של האלקי מוהרמ"ק זלה"ה. והנה בעו"ה רבו כמו רבו הדורות מטה מטה ונתמעטו הלבבות וכמעט נשכח חכמה זו רק אצל מעט מזעיר יחידי סגולה וגם מהם שתו בצמא דברי האר"י זלה"ה. רק דברים כפשטן ואחזו ותפסו בו מדה כמדתו טפח הנ"ל ע"מ להטפיח ומטפח ועולה על דעתו דעת עליון ואין אתו יודע עד מה כמאמרם ז"ל בס"י ע"ס בלי מה ר"ל שהם רק חיות אלוהות כי השליכו אחרי גיוום ספרים קדמונים הנ"ל עד אשר בחמלת ה' עלינו האיר אור ישראל ה"ה הרב אלקי הקדוש מוהר"ר ישראל בעש"ט ותלמידיו הקדושים אשר נתאבקו בעפר רגליו לשתות בצמא את דבריו דברי אלקים חיים כי הוא גילה מקור יקר תפארת חכמה זו על כל קוץ וקוץ תלי תילין של הליכות עולם העליון והתאחדותה בעולם התחתון בכל תנועה והילוך ודיבור ועובדא כמאמרם ז"ל על חנוך שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה היה אומר ליקב"ה כאשר יבא ביאורו בפנים בזה הספר אי"ה כאשר הרבה מדבריו הקדושים הובאו ביתה יוסף בספרים אשר חוברו יחדיו הם דברי קדשו של כבוד הרב הגאון קדישא ופרישא מוהר"ר יעקב יוסף הכהן נ"י והן אמת כי יראתי לגשת אל הקודש פנימה להעלות על מזבח הדפוס דברי קדשו של אדומ"ו האלקי הקדוש מוהר"ר דוב בער בעהמ"ח זללה"ה כי הם דברים שעומדים ברומו של עולם ומילין לצד עילאה ימלל אשר לאו כל מוחא סביל דא ובדבריו הקדושים רמוזים הבנת כמה מאמרים מע"ח ומכוונת האר"י זלה"ה ומזוהר כידוע לכל שומע אמרותיו הנעימים למאות ולאלפים מגדולי עולם ונכנסו דבריו בלבם כאש בוערת ונתלהב נפשם לעבודת הבורא כי החיבור הוא רק כטיפה מן הים מגודל חכמתו אשר יום ליום יביע אומר כמבוע מים חיים בקדושה ובטהרה ובפרישות מן האשה כמה שנים ומי יוכל לספר גודל שבח מעלת קדושת הרב אדומ"ו אשר לא יאומן כי יסופר מופתים נפלאים אשר תפלתו ודיבורו היה נשמעת והקב"ה גוזר והוא מבטל ועליו נאמר ותגזור אומר וכו' אשר עינינו ראו ולא זר גודל השגת מדרגתו גבוה מאוד והיה עניו ושפל ברך והיה יראת ה' תמיד על פניו וכבוד ה' חופף עליו כל היום ולפעמים היה מדבר ואומר משבח הרב המובהק מוהר"ר בעש"ט הנ"ל ושמעתי מפיו הקדוש מה אתה מתמה שהיה לו גילוי אלי' ועוד מדריגות גבוהות מאוד והתחיל לרמז מהות מדרגות גילוי אלי' וכמה בחי' יש מה גבוה מעל גבוה. ופ"א שמעתי מפיו הקדוש ממש שהבעש"ט זלה"ה למד אותו שיחת עופות ושיחת דקלים וכו. וגם למד עמו סודות שמות הקדושים ויחודים וגם ספר מעין חכמה למד אותו ואמר לו פי' על כל תיבה וגם הראה לי בספר רזיאל אותיות וכתב מלאכים ואמר שלמד אותו כל זה כי כל מלאך יש לו תמונת אותיות א"ב משונה מחבירו לפי מדתו וערכו ומאיזה עולם הוא והמ"י. וגם הראה לי בספר הנ"ל כמה שמות מלאכים ואמר לי ממש שע"י שמות אלו ידע הבעש"ט בכל חודש ניסן בכל שנה איזה ממונה ממנים על העולם בכדי לידע איך להתנהג עמו ועל ידו. ושאלתי אותו ולמה בר"ח ניסן והשיב מפני שהוא ר"ה למלכים ואמרתי לו הלא אדומ"ו אמד לי שלימד אותו כל דבר בודאי ידוע ג"כ לאדומ"ו והשיב למה לא יהיה זה ידוע לי רק שצריך לעשות לזה כמה יהודים ומגודל ענותנותו לא רצה לדבר ממדריגות עצמו כלום ושאלתי אותו למה אדומ"ו אינו רוצה לגלות מדרגתו והלא "'הבעש"ט"' זלה"ה גילה מדריגתו והשיב שהוא ג"כ לא גילה רק אפס קצהו ומגילוי "'אליהו"' לא גילה רק אפשר קודם מותו רק אני השגתי זה ב"ה בבואי אליו. וכמה מעשיות קצרה היריעה מהכיל והשם יודע שהאמת אתי והעד שאני כותב דברי אלה על ספר חיבור הקדוש הזה וכתבתי כל זאת למען דעת כל עם ד' שאף בגלות המד הזה ובארץ טמאה הזאת לא עזבנו אלקינו ושלח לנו צדיקים גדולים חקרי לב להחיותינו כיום הזה ובודאי יש תמיד צדיקים אשר עליהם כל בית ישראל נשען ולמען יאמינו בה' ובעבדיו הקדושים.
כלל הדברים שבגלל הדבר הזה לא מצאתי ידי ורגלי להכניס א"ע בהדפסת הספר הקדוש הזה אפי' לכתוב דברים כאלו היה רחוק מאוד בעיני כי הם חכמות ראמות עד דלא יכיל למללא בפומא כי הם כהררים התלוים בשערה ע"ד נודע בשערים בעלה בשיעורא דלבא והמ"י. וכ"ש להביא בכתב עט סופר יושר אמרי שפר ואמר לי שלזה כיון התנא (אבות ו, א) ר' מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו נקרא וכו' עד ומרוממתו על כל המעשים. והקשו המפרשים שבתחלה כולל דרך כלל זוכה וכו' ולבסוף אצל ולא עוד פורט כל המעלות שמנה והולך, אך הענין מובן שכשהוא עוסק בתורה לשמה ולא לשום ד"א נמצא הוא מדובק עם כל חיותו ומלותיו להתורה שהיא חכמתו ית' וזוכה לחכמת אלקות ראמות עד מאוד עד דלא יכיל למללא כנ"ל ובודאי א"א לפורטם ולהביאם בכתב וזהו זוכה לדברים הרבה היינו חכמות עליוני' כנ"ל בכל תנועה והילוך ובכל דבר שרואה וכל זה אינו משיג כ"א הוא עצמו. אמנם יש עזד מעלות רבות ומשובחות הנראות ממנו לכל אדם לעד על חכמתו הצפונה בלבו הנ"ל וזהו ולא עוד אלא וכו'. וכ"ז ראינו בחוש כל המעלות שמונה התנא היה כולם באדומ"ו זלה"ה כידוע ומפורסם לכל יודעו ומכירו מפני שעסק בתורה לשמה ופעם א' שאל אותי אדומ"ו זלה"ה למה אין אני כותב מה שאני שומע והשבתי לו התשובה כנ"ל גם אמרתי כי ראיתי כותבי כתבים ומקצרים מאוד מכוונת אדומ"ו ולפעמים אינם מבינים וכותבים לפי הבנתם ואמר לי אעפ"כ איך שיהיה נכתב הכל טוב למען היות למזכרת לעבודת הבורא ב"ה ואמרתי לו ולמה אדומ"ו רוצה וחושק לזה כך אמר לי וכי קטן בעיניך דבר שביקש דוד המלך ע"ה (תהלים סא, ה) "אגורה באהליך עולמים" ר"ל בב' עולמות (יבמות צו, ב) ואע"פ כן לא רציתי לכותבן וכ"ש עתה להעלותן על הדפוס מנעתי זה כמה [זמנים] מחמת כל הטעמים הנ"ל ומה גם שהם ילקוטים מכמה כותבים שלקטו אחרי האמרים ולא היו מסודרים יפה בלשון מסודר ומה גם מחמת חביבתן היו מועתקים כמה פעמים והיו משובשים מאוד וחסרים באיזהו מקומן ואם באתי להגיה כחשקי ורצוני הייתי מוכרח לכותבו הכל מתחלה כחדשה והיה קשה עלי הדבר הזה מאוד אמנם אחרי ראותי עזרת ה' בגבורים בגבורה של תורה אור הנדפסים על ידינו אחר השלמת הדפסת ספר הזהר ותיקוני זהר וספר יצירה עם פי' שושן סודות והוא מתלמידי הרמב"ן זללה"ה ה"ה ספר תולדות יעקב יוסף וספר בן פורת יוסף עם האגרת של הרב הבעש"ט זללה"ה חיבוריו הקדושים של כבוד הגאון החסיד וקדוש מוהר"ר יעקב יוסף כ"ץ הנ"ל אמרתי בודאי הוא כהיום עת רצון לזכות עם ה' בדברים הקדושים כאלו וראיתי מעשה ונזכרתי גודל חשקת ורצון אדומ"ו שהיה לזה כפי דברים הנאמרים אלי כנ"ל ואזרתי כגבר חלצי ואנה ה' לידי כמה כתבים מכמה כותבים והעיקר מועתק מכתיבת יד הרב המופלג וחסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא הגדולה דמדינת ליטא והגהתי ומצאתי טעמים מוטעמים מתוקים מדבש אמרי נועם אשר זכרתים עוד רק לא היו באפשרי לכותבם מחדש ולסדרם בלשון מסודר כנ"ל ומן השמים סייעוני וזרזני לזה ונחלמה חלום בלילה אחד אני ושותפי הרבני ומופלג הישיש מוהר"ר שמעון נ"י לזרז אותנו בדבר זה כי שותפי הנ"ל זרזוני לזה והפציר בי זה כמה וברוך ה' אשר הפליא לעשות עמנו וזכינו להשלים ולגמור את החיבור הטהור והקדוש הזה בכי טוב.
הלא כה דברי זעירא
דמן חברייא כעבד לפני המלך וש"ב
של אדומ"ו הרב' בעל המחבר זלה"ה
שלמה במוהר"ר אברהם
מלויצק
ולע"ע מתגורר פה ק"ק
קארעץ