"תהום אל תהום קורא" - צרה קוראה לחברתה
"לקול צנוריך" - טישקנאל"ש בלע"ז המקלחים עלי פורענות כמים שוטפים עד כי כל משבריך וגליך עלי עברו משבריך לשון גלי ים על שהיה גליו עולים למעלה ומשתברים ונופלים
(ח-ט) "תהום", בעת ההיא ראיתי תמיד את נפלאותיך, שבעת שבאו עלי צרות גדולות היה זה אצלי אות ומופת שתעשה לי נסים ונפלאות גדולות, ומצייר במליצתו את הזמן כים זועף ואת האומה הישראלית כאניה השטה בלב ים הגדול הזה, ואת הצרות המתעוררות מצייר כגלי ים ומשברים העוברים להטביע את האניה, וצייר כי התהומות המתנשאות בים בעת הסער והם המעוררים בים גלים ומשברים סער וזעף, הם מקבלים הרעש מן הצינורות העליונות לקול תתו המון מים בשמים, וכאלו הצינורות העליונות הם נותנים קול ה' על התהומות, והתהומות יקראו אל הגלים והמשברים, והגלים יקראו ויענו בקול רעם ורעש, ויצייר כי בעת נשמעו הקולות האלה קולות מים רבים אדירים תהומות ומשברים שמע כי צעקו בקולם והודיעו תיכף כי חסד ה' מוכן לבא, וכי זה סימן כי יצוה ה' חסדו לנוסס נסים ופלאות ואותות ומופתים, וז"ש ששמעתי אז "שתהום" האחד "קרא לתהום" האחר לאמר "יומם יצוה ה' חסדו", שבעת התנשאו התהומות "לקול צנוריך" ע"י קול ופקודת הצינורות העליונות שע"י מי הצינורות העליונות התגעשו מי תהום רבה, ואז "תהום אל תהום קורא" וכן קראו אז "כל משבריך וגליך אשר עלי עברו" כולם קראו ואמרו לאמר כי עתה יתגלה "היום" והישועה אשר "יצוה ה' חסדו", ר"ל התשועה ע"י נס מפורסם שזה נקרא בשם חסד, והנמשל שכל צרה שבאה אז על ישראל עד שחשך להם היום והיה לילה, היה סימן להם כי ברגע זו יתגלה אור ה' והיה יום וה' יצוה חסדו, שהנס והפלא נקרא בשם חסד בכתבי הקדש כנ"ל (סי' ל"ג וסי' ל"ו), ור"ל "יומם" ביום הבא יתגלה חסדו, וגם "בלילה" שלפני היום בעוד היה הצרה "שירה עמי", כבר היה עמי שירו של החסד שכבר שרתי שיר החסד והתפללתי עליו "תפלה לאל חיי", כי בהנשא התהומות והמשברים ידעתי שיבא החסד אחריהם:
