"וטעם כן עשו בני ישראל את כל העבודה" - כל מלאכת המשכן ויקראנה עבודה לומר כי עשו אותה לעבודת השם הנכבד כענין ועבדתם את ה' אלהיכם (לעיל כג כה) ואותו תעבודו (דברים יג ה) ויתכן שיאמר בכאן כל העבודה על הכלים כלשון שאמר (לעיל פסוק מ) את כל כלי עבודת המשכן והזכיר תחלה הכלים לאמר כי אפילו בכלים נזהרו ועשו כמצוה בהם ואחרי כן הזכיר וירא משה את כל המלאכה
כן עשו בני ישראל את כל העבודה. היה לומר את כל המלאכה, אבל הכתוב קרא למלאכת המשכן עבודה שעשו אותה לעבודת הש"י, כענין שכתוב (שמות כג) ועבדתם את ה' אלהיכם וכתיב (דברים יג) ואותו תעבודו.
"ככל אשר צוה". הוא כמ"ש בפסוק ל"ב, שישראל בכללם עשו בזה עבודת ה' בקיום מצותיו ועז"א "ככל אשר צוה" ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבודה,
והאומנים הם עשו את המלאכה, וזה ראה משה כי הוא הנראה לעינים וראה שעשו כאשר צוה ה', ויברך אותם שתשרה שכינה במעשה ידיהם:
ככל אשר צוה ה'. וחזר לומר פעם ב' דבר זה, וגם בסמוך (פסוק מ"ג) פעם ג', אולי כי לצד שחטאו בעגל במחשבה, ובדיבור ובמעשה, וכמו שפירשתי שם (לעיל ל"ב ז'), ובבחינת כל אחת כפרו בכל התורה כולה[2], אשר על כן בתיקון היו שלשתם יחד: הנדבה הוא המעשה, המחשבה היא בחינת החכמה שבמלאכה, הדיבור הוא שהיו אומרים בשעת מעשה: לשם מצות ה', כמו שפירשתי בקודם (פסוק א'); וכנגד שלשתם אמר הכתוב שעשו כאשר צוה ה' את משה, כי תקנו שלש הדרגות הרע:
