לדלג לתוכן

מ"ג קהלת א טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג קהלת · א · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעוות" - בחייו לא יוכל לתקון משמת מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ורבותינו פירשו על הבא על הערוה והוליד ממזר או על תלמיד חכם הפורש מן התורה שיהה ישר מתחילתו ונתעוות "וחסרון לא יוכל להמנות" - זה שחסר עצמו ממנין הכשרים לא יוכל להמנות עמהם בקבול שכרם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעוות" - פעול, כמו מדובר; והם שני שרשים, והענין אחד: שלם ושאיננו שלם.

ומלת "לתקון" - פועל עומד, והעניין על דרך הפירוש הראשון על שני הפסוקים שהם לפני זה: אחר שראה שהכל הבל, לא יוכל ההבל לשוב כמו עומד, כי המעוות לא יוכל להיותו נתקן כי תולדתו מעוות; ובעל החסרון אין בו יכולת להמנות עם השלימים, וזה הפירוש ב"חסרון" = "בעל החסרון"; או יהיה שם התאר, כמו "ראשון" ו"אחרון"; או ישוב על "מעוות", ויהיה מעוות לבדו בתולדתו, ומעוות חסרון מחסרונו. ועל הפירוש השני, שנולד במערכה חסירה, אין בו כח להשלים נפשו.

והנה, נמצא המתעסק לחקור עיקר התולדות ממלאכת השמים מתעסק בתוהו, וזה נכון ברוב מבני אדם וברוב ממעשיהם:

<< · מ"ג קהלת · א · טו · >>