מ"ג קהלת א טו
כתיב:
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות.
מנוקד:
מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת.
עם טעמים:
מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ומלת "לתקון" - פועל עומד, והעניין על דרך הפירוש הראשון על שני הפסוקים שהם לפני זה: אחר שראה שהכל הבל, לא יוכל ההבל לשוב כמו עומד, כי המעוות לא יוכל להיותו נתקן כי תולדתו מעוות; ובעל החסרון אין בו יכולת להמנות עם השלימים, וזה הפירוש ב"חסרון" = "בעל החסרון"; או יהיה שם התאר, כמו "ראשון" ו"אחרון"; או ישוב על "מעוות", ויהיה מעוות לבדו בתולדתו, ומעוות חסרון מחסרונו. ועל הפירוש השני, שנולד במערכה חסירה, אין בו כח להשלים נפשו.
והנה, נמצא המתעסק לחקור עיקר התולדות ממלאכת השמים מתעסק בתוהו, וזה נכון ברוב מבני אדם וברוב ממעשיהם: