מ"ג עמוס ה כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג עמוס · ה · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

סְגֵיתִי רְחִיקֵת חֲגֵיכוֹן וְלָא אֲקַבֵּל בְּרַעֲוָא קוּרְבַּן כְּנִשַׁתְכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעצרותיכם" - קורבן כנישתכון כשאתם קוראים עצרת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שנאתי" - ר"ל אל תבטחו בהבאת הקרבנות כי באמת שנאתיו מאסתי קרבנות חגיכם ולא אריח בהקטרת העולות שאתם מביאים בעת שאתם נעצרים ומעוכבים לפני בבה"מ ר"ל אינם מקובלים לפני 

מצודת ציון

"חגיכם" - קרבנות חגיכם

"אריח" - מל' ריח

"בעצרותיכם" - ענין עכבה במקום כמו נעצר לפני ה' (ש"א שמואל א כא)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שנאתי מאסתי חגיכם", ונגד מה שהיו בוטחים בקרבנות שהיו מביאים לה' בפרט הקרבנות שהיו מביאים בחגים, אומר שה' שנא אותם, והנה השנאה היא בדבר השנוא מעיקרא. והמאוס הוא בדבר שהיה נבחר תחלה ונמאס אחר כך, ואמר שיש חגים ששנא לגמרי. וגם החגים שהם לה' שהיו אהובים תחלה עתה מאס אותם אחר שהם חוטאים, "ולא אריח בעצרותיכם" גם בימים שאתם נעצרים לפני לא יהיה זה לריח ניחוח:

ביאור המילות

"שנאתי, מאסתי". השנאה הוא הפך האהבה, והמיאוס הוא הפך הבחירה, בחרתיך ולא מאסתיך (ישעיה מ"א) אשר בחר ה' בהם וימאסם (ירמיה ל"ג):
 

<< · מ"ג עמוס · ה · כא · >>